קול האופטימיות, החזון והשלום – נדם • שמעון פרס הלך לעולמו

מקץ 93 שנות חיים, מלאים בעשיה ציבורית, עמידתו בכל צמתיה הגורליים של מדינת ישראל, ולקיחת חלק פעיל בבניינה ובהנהגתה, השיב הלילה שמעון פרס את נשמתו ליוצרה, בבית החולים שיבא תל השומר.

שמעון פרס היה איש הציבור הישראלי המפורסם ביותר בעולם, ודמותו ליוותה את מדינת ישראל מימי היווסדה ועד יום לכתו. הוא נולד ב-2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג, בעיירה וישנבה שבפולין, ובגיל 11 עלה לישראל. לשיא כוחו הגיע פרס בכהונת ראש ממשלת ישראל השמיני, וכנשיאה התשיעי.

בילדותו הושפע פרס רבות מאביו, שהיה צאצא לר׳ חיים מוולוז׳ין, ומאבי אמו ר' צבי הירש מלצר, בוגר הישיבה, אשר נרצח בשואה. פרס התגאה בביקורו אצל מרן החפץ חיים זצוק״ל, שהותירה בו חותם, ולפי האגדה, זכה ממנו אף לברכת אריכות ימים.

עוד באתר:

מסר מיוחד

הגר"ש אלתר לילדים: "צריך לפחד, אבל לפחד נכון"

נתי קאליש

מגרש רכבים בוער

שני מטחי טילים מאיראן לעבר ישראל תוך 40 דקות • תיעוד

אלי יעקובוביץ

שבוע למלחמה

המשטר האיראני מאבד עוצמה: כמה טילים נותרו בארסנל

קובי אליה

קול חי מיוזיק

לא הולך לשום מקום: אבי אילסון ברצועה חדשה

מערכת אמס

את דרכו הציבורית החל לצד ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, והוא השתלב במשרד הביטחון. בגיל 30 מונה למנכ״ל המשרד, והוביל מהלכים קריטיים לרכישת נשק מצרפת ולהקמת כור גרעיני בדימונה.

בנובמבר 1959 נבחר לראשונה לחבר הכנסת. והחל בקריירה פוליטית ארוכה ומפותלת. למרות שכיהן בתפקידים בכירים והיותו דומיננטי בכל תקופה, דבק בו הכינוי ׳לוזר׳, בשל סדרת התמודדויות במהלכם שב וכשל.

קשה לסקור את כל דרכ הפוליטית באחת, אך ראוי לציין את היריבות המושבעת ורבת השנים בינו לבין יצחק רבין, שהתמודדו על הבכורה וההובלה של מפלגת מפא״י. בין השניים שררו יחסי איבה, שלוו באמירות קשות, ובעימותים בלתי פוסקים.

רבין היה גם זה שטבע את הכינוי ׳התרגיל המסריח׳ לדרמה הפוליטית שניסה פרס לחולל. היה זה בכנסת ה- 12, לאחר הפלת ממשלת שמיר, ניסה פרס להקים ממשלת שמאל. מנהיג 'דגל התורה' הרב שך ומנהיג ש"ס הגר"ע יוסף התנגדו למהלך, ורק 'אגודת ישראל' הייתה צפויה להצטרף לממשלה החדשה שתוקם.

בבוקר בו אמור היה פרס להציג את ממשלתו, 'נעלמו' שני ח"כי אגודת ישראל אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי על פי הוראת כ"ק האדמו"ר מחב"ד זצ"ל, ובכך סיכלו את הקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.

על כך ועוד על צמתים רבים בהם נפגשו דרכיו עם הנציגות הפוליטית החרדית, אמר פעם פרס באכזבה: "כתוב שלח לחמך על פני המים, אני כבר שלחתי כיכרות, וברוב הימים עדיין לא מצאתי מאומה…".

הסכמי אוסלו הפכו כמעט לשם נרדף לשמעון פרס, אותם הסכמים שנחתמו עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), שנועדו להשכין שלום, אך לא השיגו את ייעודן. על הסכמים אלו ספג פרס כל ימיו גינויים ובוז מהימין, בטענה שהסכמים אלו היו אחראיים לאינתיפאדות שפרצו.

למרות שלא זכה על כך לתגמול פוליטי, שמר שמעון פרס על יחסים חמים עם הנציגים החרדים, ובכלל, מעולם לא הצטרף למקהלת ההסתה נגד הציבור החרדי, וראה בו מגזר שווה בין שווים. לזכותו זוקפים החרדים גם את הסדר 'תורתו אומנותו' עם צה"ל, וההגנה עליו לאורך שנים – הסכם שמאפשר את פריחת עולם התורה.

לפני כחודש, תקף את פרס אירוע מוחי, ממנו לא קם. רופאיו ומשפחתו נותרו מלאי אמונה וקיוו שהאיש האופטימי יצליח להתגבר גם על מכשול זה, אך מצבו החמיר, ובשעות אחרונות החל מצבו להידרדר. בני משפחתו נקראו אל מיטתו, נפרדו ממנו בדמעות, וקראו עמו 'שמע ישראל'. יהי זכרו ברוך.