החלטה תקדימית: מילגה מחושבת כהכנסה ממשלח יד החייבת במס

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור, שהוגש על ידי 3 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן, וקבע, שיש למסות מלגות שקיבלו מאוניברסיטת ניו יורק כהכנסה ממשלח יד.

המערערים, פרופ' דוד קרצ'מר, פרופ' ישי בר ופרופ' עדיאל שרמר, הוזמנו על-ידי אוניברסיטת ניו יורק לשהות בה במהלך שנה אקדמית, כחוקרים במכוני מחקר חדשים שנפתחו בה (מכון שטראוס ומרכז תקווה). בתמורה, קיבלו המערערים תשלומים מאוניברסיטת ניו יורק בסכומים של 75,000$ – 100,000$ עבור 10 חודשי שהייה, היינו, 7,500$ – 10,000$ לחודש. המערערים דיווחו על ההכנסה כהכנסה שאינה חייבת במס.

פקיד השומה ירושלים 1 הוציא למערערים שומות במסגרתם קבע, כי מדובר בהכנסה החייבת במס.

עוד באתר:

צפו בשיעור

האברך בכה בבית החולים; הרגע הקפוא בסיביר חיזק

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

המהלך המתוחכם

חיטוטי שכבי? החרדים נוקמים; חשש לגורל מיליונים

פנחס בן זיו

הדברים המלאים

"אשכנזים באים אליי בשקט": הגר"י יוסף חושף מה קורה

אלי יעקובוביץ

צפו

אחרי השבת כל החטופים: מעבר רפיח נפתח למעבר עזתים

קובי פינקלר

המערערים טענו במסגרת ערעורם, טענות פרוצדורליות ולגופו של עניין טענו, כי התשלום שניתן להם מאוניברסיטת ניו יורק ניתן להם לצורך התפתחותם המקצועית, ללא שניתן כל תמורה או שירות לאוניברסיטה. גם אם היו לאוניברסיטה ציפיות, כי המחקר יוליד פרסום אקדמי, מדובר בציפייה בלבד ולא בהתחייבות משפטית מצד המערערים.

שניים מהמערערים, פרופ' בר ופרופ' שרמר טענו, כי המחקר שנבחר על ידם כלל לא היה במסגרת תחום התמחותם. כך, פרופ' שרמר טען, כי הינו היסטוריון ולא משפטן, ופרופ' בר טען, כי הוא מומחה לדיני מסים ולא לדיני מלחמה, ולכן אין לומר, כי מדובר במשלח ידם.

פקיד השומה טען, כי המערערים נתנו תמורה למכוני המחקר, ולכן מעת הכספים ניתנו כנגד תמורה יש למסותם כהכנסת עבודה. המערערים הוזמנו לאוניברסיטה לשם ביצוע מחקר בתחומים שהמרכז והמכון ביקשו לקדם ובתחומי מומחיותם. לטענת פקיד השומה התמורה, שנתנו המערערים למכוני המחקר באה לידי ביטוי בהתחייבותם שלא לעבוד במקום אחר בזמן שהותם בניו יורק, בהתחייבותם לחקור נושא שהוא בתחומי העניין של המרכז והמכון, וגם בציפייה של המרכז והמכון לתוצר מוחשי, כגון מאמר, בסיום התקופה.

בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה, וקבע, כי יש המדובר בהכנסה ממחקר אקדמי שהינו משלח ידם של המערערים. בית המשפט דחה את הטענות הפרוצדורליות, שהעלו המערערים וקבע, כי בדיונים שהתקיימו אצל פקיד השומה הוקדשה תשומת לב רבה מאד, העולה על המקובל, לפרופ' בר, באופן שאינו מצדיק את הטענות הפרוצדורליות שהועלו על ידם.