לפוסט הזה לא צריך הקדמה ולא צריך תוספות. פשוט תקראו.
"לפני כחצי שנה, אימי, חיה קלור, החליטה שהיא אינה רוצה יותר לעבוד בשבת. בהתחלה הייתי בשוק טוטאלי. לא לעבוד בשבת? היא נפלה על הראש? יותר ממחצית ההכנסה שלנו היא מסופי שבוע. איך נעבור את החודש בלי עבודה בסופי השבוע?
ישבתי בבית, הייתי בהלם. לא יכולתי לדבר יומיים. איך אנחנו הולכים לעבור דבר כזה?
עוד באתר:
מי שלא יודע, הבאגסי, הבר הראשון של פלורנטין, הבר שהוא הכי מזוהה עם חיי הלילה של תל אביב, עם הבליינים, עם האפרוריות של העיר הכי תוססת, עבר שינוי.
כבר כמה חודשים שמתבשל בנו משהו מבפנים. זה לא מתבשל במטבח אלא מחוצה לו. בהחלטה אמיצה ובלי להביט לאחור, מיד לאחר תשעה באב, הגיעו משגיחים של הרבנות שהכשירו את המטבח תוך כמה שעות. שמו תעודה על הקיר והנה אנחנו כשרים.
מאז, אין לי מנוח.
לקוחותינו האהובים החילוניים, לא ידעו איך לבלוע את השינוי. במקביל קיבלנו תגובות קשות ומתאבלות בפייסבוק של באגסי, והיו גם כתבות לא מפרגנות בעיתונות לצעד הזה שלנו. אפילו הופצו קונספירציות הזויות בניסיון להסביר את המעבר לכשרות. זה טיפה מאכזב כי מדובר במי שהיו אמורים לכבד את בחירתנו, אלו שטוענים שיש לקבל את האחר והשונה, שהפנו אלינו עורף אבל איתם אנחנו יודעים להסתדר.
מי שלא הגיעו עדיין, הם שומרי הכשרות. לציבור הזה אנחנו בהחלט מצפים שיגיע. בליינים, אוהבי אלכוהל, חובבי ברים, אנשי הלילה שאוהבים לשבת על הבר וללגום בירה צוננת.
אלו שבשבילם עשינו את כל המהפך הזה, כדי להיות הבר הכשר הראשון שיודע לתת מענה גם לשומרי הכשרות, לדתיים שאוהבים לבלות, לכיפות הסרוגות וגם לשחורות, לכל אלו שהבאגסי הוא המקום בשבילם עכשהם לא מחפשים רק מסעדה אלא מקום שכיף לשבת בו.
גם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו הגיע לקבוע מזוזה ולחזק אותנו.
הכל שאלה של זמן. הכל שאלה של כמה זמן נוכל לשבת בבאגסי בלב פלורנטין ולהיות גשר בין חילוניים לדתיים אבל הגשר ריק. אנחנו לא מבקשים צדקה או תמיכה. אנחנו רק רוצים שתגיעו ותהנו מהאוכל הטעים שלנו, מאלכוהול משובח ומאוירה מיוחדת של חיי לילה תוססים.
בסוכות השנה, נבנה סוכה. לא סתם סוכה. תהיה זו סוכת שלום.
אם אתם באמת מסכימים איתי ומחפשים חוויה אמיתית וכשרה, בואו לסוכת השלום שלנו. השפית חיה ואני מחכים לכם. אסתר
באגסי, פלורנטין 26, תל אביב. כשרות רגילה
