החפירות גילו: מכאן פרצו הרומאים את חומות ירושלים לפני 2000 שנה

עדויות מרתקות להבקעת "החומה השלישית" של ירושלים בסוף ימי בית שני התגלו בחפירת רשות העתיקות במרכז העיר, לפני בניית הקמפוס החדש של "בצלאל"

יוסי צלניקר

י"ח בתשרי תשע"ז, 20/10/16 11:51

א+

א-

עדויות מרשימות ומרתקות לשדה קרב והבקעת "החומה השלישית" שהקיפה את ירושלים בסוף ימי הבית השני, נחשפו ב"מגרש הרוסים" שבמרכז העיר. הממצא התגלה בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחורף האחרון, במקום בו עתיד להבנות הקמפוס החדש של האקדמיה הישראלית הלאומית לאמנות ולעיצוב – "בצלאל". במהלך החפירה, גילו הארכיאולוגים שרידי מגדל שבלט מחומה, ומול חזיתו המערבית של המגדל נמצאו עשרות רבות של בליסטראות ואבני-קלע, אותן ירו הרומאים ממכונות יריה אל עבר שומרי החומה היהודים, אשר ניצבו בראש המגדל.

לדברי ד"ר רינה אבנר וכפיר ארביב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "זו עדות מרתקת להפגזה האינטנסיבית של הצבא הרומי, בראשות טיטוס, בדרכם לכבוש את העיר ולהחריב את בית-המקדש השני. ההפגזה נועדה לתקוף את שומרי החומה כדי לחפות ולאפשר לכוח הרומי לקרב את איילי-הניגוח, ובאמצעותם להבקיע את החומה". ההיסטוריון ועד הראייה למלחמה, יוסף בן מתתיהו, מסר פרטים רבים על חומה זו. לדבריו, החומה נועדה להגן על הרובע החדש של העיר, שהחל להתפתח מחוץ לגבולותיה, ומצפון לשתי החומות שכבר עמדו. את בניית החומה השלישית החל המלך אגריפס הראשון, אך זה הפסיק את הבנייה כדי שלא לעורר את זעמו של הקיסר קלאודיוס, ולהפיג את ספקותיו לגבי נאמנותו. בנייתה של החומה השלישית חודשה כעשרים שנים מאוחר יותר, על ידי מגני ירושלים, וזאת כחלק מביצור העיר והיערכות המורדים היהודים למרד הגדול כנגד הרומאים.

בן מתתיהו תאר בפרוטרוט את תוואי החומה, שתחילתה במגדל בשם היפיקוס, המזוהה כיום במצודה שבמגדל דוד. משם היא המשיכה צפונה אל מגדל פסיפינוס העצום, שהגן על הפינה הצפונית-מערבית של החומה. ממנו, החומה פנתה מזרחה וירדה אל קבר הלני המלכה, המזוהה עם המקום המכונה בשם קברי המלכים.

מאז ראשית המאה העשרים ועד לחפירה הנוכחית, לא נפתר הוויכוח לגבי זיהוי החומה השלישית ושאלת גבולות העיר ירושלים ערב המתקפה הרומאית בפיקודו של טיטוס. נדמה, כי התגלית החדשה במגרש הרוסים, היא הוכחה לקיומו של תוואי החומה באזור זה.