אונסק"ו. מה זה? למה זה? איך זה הפך להיות לנושא הכי מדובר בישראל בשבוע האחרון? לא יודע. האמת- שלא טרחתי להקדיש יותר מדי מחשבה אפילו כדי לחפש מהם ראשי התיבות של הארגון הלא ממש חשוב הזה של האו"ם, שגם הוא ארגון בראשי תיבות שמאז אישור ההחלטה על מדינת ישראל לא עשה יותר מדי דברים חיוביים שקשורים אליה, כי לדעתי, בניגוד לרוב שבדרך כלל גם קובע, לא נוטה להתרגש מהחלטות חסרות משמעות של ארגונים בינלאומיים שמנסים לשכתב את ההיסטוריה ועוד עושים מזה עניין גדול רק בגלל שהם מתרגשים יותר מדי בכל פעם שמזכירים אותם בתקשורת. ולמרות ההחלטה מעוררת הסערה של אונסק"ו המתעלמת מהקשר של היהודים למקומות הקדושים בירושלים- נראה לי שהארגון הזה צריך להתחיל לשלם אחוזים לישראל על כל פעם שמזכירים אותו בחדשות ולעניות דעתי זה הרבה יותר ממה שמגיע לו.
ובכלל- למה בישראל מתרגשים כל-כך מהחלטות חסרות-ערך שמתקבלות בעולם? ולו יצויר שמחר אונסק"ו מחליטה שלעם היהודי אין קשר לעם ישראל ושההחלטה של האו"ם ב-1948 הייתה בכלל מתיחה שנמתחה יותר מדי זמן מהמתוכנן ועכשיו הגיע הזמן להחזיר את המפתחות של המדינה למטה האומות המאוחדות(שזה ראשי תיבות או"ם למי שלא ידע עד היום וכנראה שזה גם לא ממש עניין אותו), וללכת לחפש בית לאומי חדש או הרבה בתים אחרים בצורת מדינות שמוכנות לאפשר הגירה המונית ליהודים שברחו מארצם רק בגלל שאונסק"ו החליט. אז ברור שהחלטה כזאת למשל נתפסת כדבר מופרך והזוי- אבל למה כל החלטה אחרת חסרת ערך של אותו לא ארגון לא חשוב לא מקבלת את אותו היחס? האם מאז פרסום כוונת הארגון הדי אלמוני הזה עד לאותו זמן לאשר החלטה שמבטלת את הקשר היהודי לכותל- יהודים הפסיקו להגיע לתפילה במקום? האם מאז שלא צוין כל קשר בין ירושלים למונח בירת ישראל ישראלים מרגישים פתאום שהם חיים בעיר אחרת, ניטראלית וחסרת הגדרה, או סתם עיר רגילה שלא מקבלת תקציבים יותר מכל עיר אחרת במדינה? בטח שלא! אז למה, למה, למה, אנחנו צריכים לשמוע כל הזמן את השם של אותו ארגון בתקשורת ובדיונים ציבורים ובנאומים רשמים בטקסים? למה אי-אפשר פשוט ללחוץ בראש של כפתור "מחק" דמיוני, ולהגיד לציבור וגם שכל אחד יגיד לעצמו: אז אונסק"ו החליט שאין ליהודים קשר לכותל ולהר-הבית- אז מה? למה זה צריך לעניין אותנו? והכי חשוב- מה זה בכלל אונסק"ו?!
מעניין שדווקא בשבוע שההחלטה התקבלה נתגלו ממצאים ארכיאולוגים מהעבר שמאשרים ללא צל של ספק את הקשר היהודי לירושלים לאורך הדורות ומוכיחים פעם אחת ולתמיד את המשפט המפורסם של יגאל אלון(שבאונסק"ו בטח מתעלמים מקיומו): "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, וגם עתידו לוט בערפל"
עוד באתר:
ומהעבר נעבור לעתיד. ממש כמו אונסק"ו (פעם אחרונה לטור זה) שאף אחד לא ממש חשב עליו לפני ההחלטה מעוררת הסערה, גם על הפנסיה אנשים עובדים לא חושבים יותר מדי. אז מזל שיש לנו את מבקר המדינה (האמיתי, לא כותב הטור הזה) שחיבר דו"ח שמפחיד אותנו וטוען שהבטחת ההכנסה העתידית שלנו אחרי גיל הפרישה עלולה להצטמצם בכ-50% בלי שנוכל לעשות דבר. ואני אומר- למה לחשוש מכל מה שקורה עכשיו או מכמות העניים הנוכחית- כשאפשר לחשוש היום ממה שיקרה לקרן הפנסיה שלנו שנרצה להשתמש בה? כנראה שאין דרך יותר טובה למבקר להעלים בעיות בהווה מאשר להזהיר אותנו שגם בעתיד לא נזכה לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו ולספור ירוקים. מזל שיש כאלה שיודעים שפרנסה לא תלויה רק בקרן פנסיה ומאמינים במי שנאמר עליו פותח את ידיך ומשביע לכל חי-רצון…
ואם כבר כתבנו משהו על פנסיה אפשר לומר הרבה דברים לא טובים על שני המועמדים לנשיאות ארצות הברית קלינטון וטראמפ (ולמרבה הצער של עיתונאים ופרשנים יצירתיים הם אומרים את רוב הדברים הרעים זה על זה בעצמם ובמילים רוויות בלכלוך שהרבה אנשים תוהים אם אלה באמת שני המועמדים הטובים ביותר שאמריקה יכלה לבחור לתפקיד החשוב ביותר שיש לה להציע) אבל אם חובה בכל זאת לומר עליהם משהו טוב זה כנראה שאי אפשר להתעלם מהעובדה ששני אנשים לא צעירים בטווח שבין שישים לשבעים ומשהו עושים במשך תקופה ארוכה מאד עבודה שוחקת וכמעט בלתי אפשרית וחורשים את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה (ויש כאלה שישאלו עוד מונח מתחום החקלאות ויגידו שהם גם חופרים באמריקה בלי חשבון) במטרה לזכות בתפקיד הכי לא מוערך שיש, לקבל החלטות הרות-גורל בכל יום מדי שעה, ולהיות נתונים לביקורת אכזרית ולגמרי לא בונה מהרבה מאד בני אדם באמריקה ובכל העולם. לנוכח התמדה כזאת של שני אנשים מבוגרים שכבר עשו משהו בחיים- אי אפשר שלא לומר מילה טובה ולאחל לשניהם שהטוב ביותר ינצח למרות שלפי איך שהם מדברים כיום אחד על השני אי אפשר לומר שאחד מהם הוא באמת הטוב במלוא מובן המילה. אבל זו כבר בעיה של האמריקנים, לא שלנו… בטח.
