בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להתייצב בפניו במסגרת העתירה אותה הגישה התנועה למדינה יהודית נגד קיום משחקי הכדורגל בשבת בליגה הלאומית.
השופטים, ניל הנדל, נעם סולברג וענת ברון, דורשים מן היועץ המשפטי לממשלה ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת היועמ"ש להימנע מלאכוף את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בענף הכדורגל. את ההחלטה בעניין קיבל קודמו בתפקיד יהודה וינשטיין.
עוד דורשים השופטים הסבר מדוע ההחלטה שלא לאכוף את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בענף הכדורגל אינה עומדת בניגוד להחלטות בית הדין לעבודה; ומדוע יש להימנע מאכיפה מלאה של חוק שעות עבודה ומנוחה בענף הכדורגל, להבדיל מאכיפה חלקית.
עוד באתר:
בג"ץ הקציב ליועמ"ש 90 יום להשיב לעתירה. להחלטת בג"ץ בעניין ישנן השלכות על קיום משחקי השבת בליגת העל.
החלטת בג"ץ מתקבלת על רקע דיון שהתקיים לפני שלושה ימים בהרכב השופטים ניל הנדל, נועם סולברג וענת ברון בעתירה שהגישה התנועה למדינה יהודית. בעתירה ביקשה התנועה מתן צו ביניים נגד המדינה, מינהלת הכדורגל והתאחדות הכדורגל להפסיק מצב של העסקת שחקנים בשבת בניגוד לרצונם כל עוד הדבר הינו בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ועל-כן אסור משפטית.
הדיון ארך כשעתיים, במסגרתו עמדו שופטי בית המשפט על כך שהעתירה של התנועה למדינה יהודית מתייחסת לשחקני הליגה הלאומית, עם זאת כל החלטה שתתקבל תהיה בעלת השלכה גם לגבי ליגת העל והליגות האחרות.
בדיון בבית המשפט התקשה נציג המדינה, עו"ד דורון יפת, להשיב על שאלות השופטים. לבסוף הודה כי מאז פרסום המלצות הביניים של ועדת רגב בתחילת אפריל 2016, הוועדה לא התכנסה אפילו פעם אחת, אם כי נערכו ישיבות בנושא בלשכת היועמ"ש שבודק את הדברים מול הדרג המדיני.
השופטים הביעו תמיהה על נציג מינהל הליגות לכדורגל עו"ד גיא בוסי, שטען כי לא הוצא עד היום היתר להעסקה בשבת, בין היתר, לדבריו, בשל העתירה שהוגשה לבג"ץ. השופט הנדל הגיב ואמר, "השאלה היא אם אנחנו צריכים להשלים על ההתנהגות הזו?" עוד הוסיף ואמר כי: "ללא היתרים המצב הקיים של משחקי כדורגל בשבת הינו בעייתי מבחינה משפטית".
השופטת ברון הגיבה לעניין זה ואמרה, "יש פה התנהלות מיתממת מצד המינהלת" עוד הוסיפה ברון כי "החלטת בג"צ שתינתן תצפה פני עתיד ולא את מה שהיה, אלא מה שעוד יוכח".
שופטי בג"ץ התקשו גם להבין את עמדת המדינה שנוקטת בסחבת בלתי פוסקת. השופטים הבהירו בדיון כי חוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק סוציאלי שבא להגן על העובדים, זאת בשעה שוועדת רגב לא באה לפתור את הסוגיה המורכבת הזו מהפן של דיני העבודה, שאינו בסמכותה.
בהתייחסה להתנהלות המדינה העירה השופטת ברון כי זו טומנת את ראשה בחול. "אם הם לא יכולים לשחק בשבת איך אפשר להעסיק אותם? אי אפשר לגלגל את הכדור גם לא לפתחו של בית המשפט. יש לקבוע עמדה ואז בית המשפט יוכל להתייחס. העמדה שאתם מבקשים זה בעצם לא לקבוע עמדה בהקשר זה, ולתת לדברים להתגלגל. איננו בטוחים שהעמדה שהמדינה תחליט לנקוט בה תהיה מקובלת על הצד השניאו על בית המשפט, אך המצב כמות שהוא, לא יכול להימשך זמן נוסף".
בעתירה שהגישה התנועה למדינה יהודית עולה בין היתר כי 68.5% משחקני ליגת העל, שהם 240 שחקנים, מתנגדים למשחקי כדורגל בשבת. ארגון השחקנים מחזיק ב-240 חתימות של שחקנים מ-13 קבוצות ליגת על התומכים בהזזת המשחקים משבת לימי חול. "מלבד הפגיעה בזכותם של שחקנים שלא לשחק בשבת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה וחילול השבת ההמוני שנגרם עקב כך שלא לצורך, יש לתת גם את הדעת על תופעה חמורה לא פחות והיא הדרת ציבור שומרי השבת מעולם הספורט הישראלי", טוען יו"ר התנועה למדינה יהודית, ישראל זעירא. "הדרה היא הדרה ויש לשרש אותה מעולמנו. השאלה הנשאלת היא מדוע נער שומר תורה ומצוות שאוהב את הספורט ומעוניין להגשים את עצמו בתחום זה, דווקא כאן במדינת היהודים, הדבר נבצר ממנו על-ידי רוב הממסד הספורטיבי. אנחנו נמשיך לדרוש את הפסקת חילול השבת והפרת החוק שאינן לצורך", דברי זעירא.
עו"ד אורי ישראל פז, בא כוח התנועה למדינה יהודית הבהיר בדיון כי בניגוד לעמדת שרת הספורט מירי רגב, ההצעות שהמליצה הוועדה לא פותרות את הבעייתיות המשפטית עליה הצבענו בעתירה לכפיה של שחקני כדורגל בשבת בניגוד לרצונם. השחקנים נדרשים לשלם בעצמם על בתי המלון בשבת מתוך מטרה להיות קרובים למגרשי הכדורגל. לצערנו מצד המינהלת וההתאחדות אין התחשבות במצוקה של שחקני הכדורגל שלא יכולים לשחק בשבת".
