השעות המותחות שעברו על רבים בעולם השבוע, מלמדות על עידן חדש. ולא, אינני פרשן מדיני ומשכך אינני הולך להתעמק בשינויים הגלובליים שחוזים אנשי תקשורת שונים. אני הולך לדבר על "עידן חדש" אחר.
מערכת הבחירות בארה"ב היתה סוערת במיוחד ונפרסה על פני תקופה ארוכה. ההתמודדות בתוך המפלגות הגדולות, היריבות ששררה בין המועמדים הן במפלגה הדמוקרטית והן במנצחת – הרפובליקנית וכמובן ההתמודדות הארוכה, המתישה והסוערת במיוחד שהסתיימה בבחירות שנערכו בשלישי האחרון.
אין לי דעה לגבי הסקרים. ייתכן ו"השיטה" לפיה נעשים הסקרים מוטעית אך יתכן ולא. יתכן שישנם אנשים וקהלים חדשים שדווקא טראמפ הצליח להוציא מהבתים וייתכן שמדובר בבעיה מהותית בשיטת הסקרים הנהוגה מזה שנות דור. אבל העניין המשמעותי שצריך לשים אליו לב כתוצאה מהבחירות השבוע הוא, "עידן העיתונות החדש".
עוד באתר:
בראשית היתה העיתונות. בראשיתה דיווחה לציבור קוראיה על החדשות המתרחשות ועל הסיפורים המעניינים שתפסו כותרות. לעתים ידיעות מהעיתונות חוללו סערה ולפעמים היה זה רק נדמה שיחוללו. מאוחר יותר העיתונים וכלי התקשורת שהצטרפו, כל אחד בזמנו, הפכו לנייר עמדה מנקודת מבט אחת כאלו ואחרות. טוב לא כולם. למעט כלי תקשורת לא רבים, השאר השתייכו לזרם מסוים. גם אם לא הודו על כך בפה מלא. זה לא אומר שהדיווחים לא היו נכונים אבל כבר ידוע איך עושים כותרת ואיך היא נשמעת בוריאציות שונות.
כעת, בעת החדשה, כשהרשתות החברתיות הצטרפו והכל נעשה תוהו ובוהו וחושך ואור על פני ארץ ותהום, ולכל מטבע יש שלושה צדדים ולכל כובע יש ארבע פינות ולעתים אף יותר, נדמה כי התקשורת מאבדת את כוח ההשפעה שלה. אם בבחירות בישראל, עת ישבו נבחרת הפרשנים די ודי בכל אתר וערוץ ודנו באפשרויות הרכבת הקואליציה והאווירה היתה "מ-ה-פ-ך", חשבנו 'טוב. ביבי ניצח יותר משהשאר הפסידו. ביבי מבין תקשורת והצליח לצלוח את חוסר האהדה שקיבל בחלק מכלי התקשורת כך שהציבור בישראל לא הסיר את אמונו ממנו. הציבור בישראל כנראה חושב שהוא ראוי לנהל את המדינה יותר מאשר סופרים, ציירים וזהבה גלאון' אבל בארה"ב הסיפור היה גדול יותר. ושם רוב כלי התקשורת לא היו בעד טראמפ בלשון המעטה ובכל זאת העם 'לא קנה' את מרכולתם.
אז נכון, בארה"ב להצבעה בטראמפ כנראה גם משמעות של הצבעה אנטי ממסדית והצבעת אכזבה מהממשל האחרון, אבל עדיין התקשורת ככל הנראה לא שיקפה את הלך הרוח האמיתי ששרר ברחוב האמריקאי על מדינותיו ופרבריו השונים. ההוכחה היא שאזרחי מדינות שלמות שנחשבו כדמוקרטיות, שינו את דעתם וזאת מבלי שרדאר התקשורת הצליח לגלות. התקשורת אינה צריכה לפעול לפי סקרים. התקשורת צריכה לשקף את הלך הרוח ותפקיד הפרשנים הוא לפרש את התהליכים שהם רואים ומבינים.
אבל התקשורת עדיין נותרה זו שמעצבת את השיח. עצם העניין שהשיח נסוב סביב "מהפך" ו"הפתעה" מוכיח שגם אלו שהצביעו לטראמפ לא היו בטוחים שטראמפ ינצח מאחר והשיח ששלט, עסק בניצחונה הכמעט מוחלט שצפוי להילרי קלינטון. התקשורת אחראית במובנים רבים לשיח אבל כנראה שדעת קהל היא לא מובילה או משנה. בעיניי, סיפור טראמפ הוא קריאת תיגר של הציבור על התקשורת המודרנית וקריאת השכמה, להתעדכן ולהיות מעט יותר מחוברים לציבור.
