'סעודות השבת פה החזירו את הילד המתדרדר ליהדות"

שולחן לבן בודד, 2 כסאות כתר, ארון עשיר ספרים, קומה רביעית בלי מעלית, נוף לציר הכי מרכזי בירושלים וחפ"ק 24/7, הכירו את הבית של 'אברהם אבינו' נוסח 2016 ואת בעליו 'בן ציון אוירינג' ואין זמן יותר מתאים לכך מאשר ערב שבת וירא – שבת הכנסת אורחים.

גילוי נאות: על בית החסד של משפחת אוירינג שמעתי כשחיפשתי איפה בעידן של היום קיימים אנשים שפותחים את ביתם לכל דיכפין, ולא, לא בית תמחוי אלא בית פשוט כמו שלי ושלכם, הצצתי ונפגעתי וגיליתי עוד אלף דברים אחרים מרתקים אבל על זה תקראו בהמשך.

קודם כל נתחיל מזה שכבר במדרגות עלו לצידי ילדים במגוון גילאים שסחבו ארגזים, שקים, ספסלים, תבניות ביצים ואלוקים יודע מה עוד. נכנסתי לבית פשוט מאד שעטף אותי בכל כך הרבה חמימות והרגשתי מיד בבית. השאלה הראשונה שצצה לי זה איפה למען ה' בסלון הלא ממש גדול הזה יושבים לפעמים ארבעים או חמישים איש ואין אחד שאומר צר לי המקום, בני הזוג אוירינג קיבלו אותי בסבר פנםים יפות עם שפע חיוכים שהבנתי תוך שניה את סוד הקסם שלהם ונשבתי בו, בקסם.

עוד באתר:

מצמרר

הרב לא אמר 'קיים': תעלומת מותם של התינוקות בטבריה

נתי קאליש

הסכסוך עם השכנות מסלים

"שלב חדש" • הטילים האיראניים שהבעירו את המפרץ

יוני שניידר

הקלות חדשות

חוזרים לשגרה: הלימודים מתחדשים בעשרות יישובים

שמעון כץ

הישגים דרמטיים

בחיל האוויר מצהירים: "שליטה מלאה בשמי המזרח התיכון"

קובי פינקלר

כמה זמן אתם בביזנס הזה?
"שלושים שנה, אנחנו ממשיכים את מורשת ההורים. הילדים שלנו נולדו למציאות כזו שהם אף פעם לא יודעים מול מי הם יישבו בשבת, הם חלק מהפעילות הזו וכל אחד נותן את חלקו במערכה הלוגיסטית הזו".

באופן טבעי הילדים בסביבה חלק מהראיון, על הידיים שלהם עדיין מופיע סימני אדמומיות מהסחיבה המאומצת של הפרודוקטים 4 קומות, מהפרוזדור על יד המטבח מסתכלים עלי תפוחי אדמה מתוך השקים והגזרים לוחשים לי שהם מאושרים מהמעמד שלהם הם יזכו להאכל ע"י אנשים חסרי בית, תלמידי ישיבות,יהודים מתחזקים ועוד ועוד ועוד.

ככה זה כל שבוע?
כן בטח, זה עוד כלום, אנחנו חייבים להיות ערוכים מבעוד מועד לכל מספר (הגיוני!?) של אורחים, אין הזמנת מקומות מראש, מי שבא ברוך הבא.

אז ברוכים הבאים לממלכת אוירינג.
זמן סעודת ליל שבת: מיד כשחוזרים מבית הכנסת עד אחרון הסועדים,
זמן סעודת יום השבת: מיד כשחוזרים מבית הכנסת עד אחרון הסועדים.
תנאי כניסה: בני אדם.
המלצות: להביא חברים כמה שיותר.
תפריט: 50 חלות מאפה בית,10 סוגי סלטים,דגים בשר וכל מטעמים
שפה מדוברת: אנגלית, ספרדית, צרפתית, עברית, אידיש – שפת המקומיים
הערות: במקום תוכלו למצוא ייעוץ פסיכולגי, טיפול נפשי ורגשי, הקשבה מלאה.
מיקום: שומרי אמונים (לרשום בוויז רחוב רבי חיים נאה ואז ימינה)

המספרים רצים סביבי, נתוני האורחים וסיפורים נערמים ווירטואלית על השולחן וגורמים ללסתות שלי להישמט פעם אחר פעם. כמובן שאני חייבת קצת פיקנטיות ומבקשת לשמוע על סיפורים הכי הזויים והכי משונים שקרו כל השנים הללו (אני מנסה להוציא בכח מהילדים מילה על הקבצנים או המשיגינערס שמגיעים גם והם לא מבינים מה אני רוצה מחייהם האזרחיים; כולם שווים מבחינתם).

בכל אופן סיפור?
"לפני 4 שנים בשבת בבוקר נעמדו בפתח הבית (הדלת פתוחה תדיר) 2 חבר'ה עם קוקו וכיפות פיציות, של חצי שקל כזה, נראים מסלתה ושמנה של התלאביביות הצפונבונית. את היין שאני מכין לבד הרחקתי קודם כל מהאזור לא לוקח ריזיקות, הם ישבו אכלו היו נראים נבוכים ויחסית חריגים בנוף אבל אנחנו לא שופטים אף אחד,נתנו להם את הכבוד הראוי והם הלכו. לאחר שנה וחצי שוב שבת בבוקר נכנסים שניים, חליפות כובעים 'דוסים' ממש, כשבפיהם סיפור; הם חיפשו כמו כולם את עצמם בעיקר ואליי הגיעו לגמרי באקראי, דוקא הדיסוננס בין הלבוש שלי (זברה) לעומת ההנהגות והאירוח של כולנו וחווית השבת שעברו היווה עבורם מכה בפטיש ומשום כך הם חזרו בתשובה ככה חד וחלק".

יש עוד?
בחור שאבא שלו התקשר להזמין אותי לחתונה שלו בניו יורק, לטענתו מה שהחזיק את הילד המדרדר שלו מלהוריד ציצית ופאות זה בזכות השבתות בהם התארח אצלינו, אילו רגעים מרגשים בלי ספק.

בין לבין קוטע את השיחה שלנו קול טרטור הביפר וההודעות, לרגע קט נראה כי הבית הופך לחפ"ק זמני, פיגוע ירי במעלה אדומים, נעדר באזור רמות, אוירינג הוא אחד הדמויות היותר והוותיקות בארגון זק"א, החביבות וטוב הלב שלו מסתירים איש שטח מעולה, רב פעלים, אחד היותר טובים בתחום, שיודע לפקד על יחידת חילוץ בקור רוח ובאומנות מופלאה. החלק הזה מאתגר ומסקרן לא פחות מאיש הכנסת האורחים שבו ובמהירות השיחה גולשת להצלת חיים.

שניה לפני אני מבקשת להבין מאיפה המימון לשבתות הענק האלה?איזה קרן סודית או דוד עשיר?
גורנישט, אלוקים הוא המממן של זה וכל שבוע מחדש אנחנו רואים ניסים, ולא אומר אחד צר לי האוכל, או המקום כי לא היה ספונסר השבת.

כאיש זק"א בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, הסיפורים מתגלגלים והם מסמרי שיער. על מקרי התאבדות מזעזעים,על החלק הקשה בלבשר למשפחת הרוג על תאונת דרכים או פטירת יקירם, הוא היה באינספור אירועים וחי כל אחד מהם ברמה אישית, את הסיפור המפורסם ביותר והמרגש ביותר הוא מגולל לאוזניי המשתאות:

"שבת קודש, דקה לפני הבדלה הילדים במרפסת שומעים כל פיצוץ עז מאזור שמואל הנביא- ככר זוויעל, רצים אלי "טעטע,טעטע,פיגועעעע", אני ישר לוקח אפודה ורץ ברגל לכוון המקום, בזווית העין אני מבחין בלהבה ענקית בתוך מכונית ותינוק בן 7 חודשים לכוד בתוך המכונית, אני רץ בלי לחשוב תופס את התינוק, מחלץ אותו בשלום ולאחר דקה המכונית מתפוצצת ונהרסת כליל. התינוק יצא בשלום בלי פגע, עם כוויה קטנה ברגל, לפני שנתיים הוזמנתי לבר מצווה של הילד שהצלתי את חייו, זה היה אחד הרגעים המרטיטים בחיי".

ויש עוד: "לפני שמונה שנים אשתי נפצעה קשה בתאונת דרכים, היא ניצלה בניסים גלויים ואני יודע בוודאות שמה שהציל אותה זה מצוות הצלת חיים גשמיים ורוחניים שלה, היא החלק המניע של כל פעילות החסד שלי".

גמ"ח ילדים אבודים, פדיון שבויים, קשר הדוק עם המשטרה, פסיכולוגיה, גידול משפחה בצל הטראומות האישיות שלהם היה עד, אלו קצת מכלל האישיות האדירה שלו, הבלתי נלאית, זאת שרוצה לעזור לכל אחד עלי אדמות, רק בגלל שהוא יציר כפיו של בורא עולם.

יכולנו לשבת עוד שעות לולא קריאת חירום שהוא מקבל פתאום, גופת גבר לכודה ברכב במצוקי דרגות, הוא מתרומם, אוסף במהירות צוות חילוץ מיומן, המכשירים לא מפסיקים לצפצף והוא ביד רמה ובשלווה מנווט הכל, מדליק צ'קלקות וסירנה ויוצא לדרך משאיר אבק של חסד אחריו.