בעקבות החלטת הממשלה להמשיך ולקדם את חקיקת 'חוק המואזין', יזמו ח"כ זוהיר בהלול (המחנ"צ) וח"כ יהודה גליק (ליכוד) כינוס חירום במטרה לקדם הבנות דתיות בדרך של הידברות ולא בדרך של חקיקה. בכנס השתתפו רבנים, שייח'ים, אימאמים וכמרים בכירים.
ח"כ גליק: "יש אנשים שאומרים: יש פה כל כך אנשי דת בטוח יהיה פה פיצוץ! ואני אומר: יש פה כל כך הרבה אנשים שהאלוהים בליבם, בטוח שיש סיכוי אמיתי לשלום ודיבור. היו הרבה גורמים שרצו למנוע את הכינוס הזה כדי 'להראות להם מה זה' אבל אנחנו לא פה כדי להוריד ידיים אלא כדי לקדם הסכמה".
ח"כ זוהיר בהלול: "כשאני רואה את האנשים שהגיעו לכאן מתמלא לבבי גאווה, *לא חקיקה צריכה לנהל את חיינו אלא הדיאלוג האמיתי.* השותפות ביני ובין ח"כ גליק היא תכלית ה'כן' להבנה והידברות ותכלית ה'לא' לחקיקה אנטגוניסטית וכפייתית".
עוד באתר:
שיח' מחמד כיואן, יו"ר וועדת האימאמים בישראל: "קול המואזין אינו רעש. אם יש מחלוקת אפשר להגיע לפתרונות יצירתיים תוך הידברות, אבל אסור, וגם לא נקבל פתרון המחלוקת בכפיה".
עודד וינר, לשעבר מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל וכיום יועץ לרבנים הראשיים לישראל אמר כי: "הכאב של מי שחושב שיש כאן פגיעה בדתו הוא כאב אמיתי. הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ביקש למסור כי אין פה שמץ של חוק דתי. יש פה ענין של שכנות טובה. יש פתרונות ישימים מהיום למחר. החוק לא אמור לקום ולא להיות יש לנו ריקמה עדינה מאוד רגישה בחיים המשותפים ואנחנו צריכים לשמור עליה מכל משמר".
ההצהרה המשותפת בתום הכנס:
"אנו רבנים, שייח'ים וכמרים, יהודים, מוסלמים דרוזים ונוצרים, פונים לראש הממשלה בבקשה להוריד את הצעת-חוק המואזין מסדר יומה של הכנסת.
זכות וחובת הפולחן הדתי היא זכות המוקנית על ידי האל ואינה עניין לחקיקה. זכות זו הוכרה גם במגילת העצמאות.
לפיכך נראה בעינינו כי חקיקה בתחום זה עלולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת. אנו רואים לנכון לנהל דיאלוג והידברות בין הצדדים. אין אנו חולקים על זכות המואזין לקרוא לתפילה כפי שמתחייב ממצוות האיסלאם מחד גיסא ומאידך גיסא אנו קוראים למציאת פתרונות ישימים לקריאת המואזין ובעיקר לקריאה עם שחר תוך התחשבות בכלל האוכלוסיה, לרבות בערים מעורבות.
על כן, אנו מציעים מתווה חלופי לחוק שיכלול:
א. הקמת וועדות מקומיות המורכבות מאנשי דת מהעדות השונות בכל רשות מקומית על מנת שיגיעו למתווה מוסכם.
ב. הקמת וועדה בין דתית במשרד ראש הממשלה שתהווה כתובת לפניות בנושא ותגבש מתווה מוסכם למקומות שבהם קיימת מחלוקת.
אנו משוכנעים כי בדרך זו נוכל לחזק את האמון ההדדי בתוכנו ולקיים חיים משותפים מתוך כבוד הדדי".
