בחודשים האחרונים כל אמצעי התקשורת עוסקים בדינמיות חריגה בגורלו של ישוב יהודי בחבל בנימין. יפונה או ישאר במקומו ועל תילו. גם הפוליטיקאים, מראש הממשלה ועד אחרון חברי הכנסת דנים יומם ולילה בענין "חוק ההסדרה" האם הוא יוכל להציל את חורבן ההתנחלות? דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על התנחלות "עמונה".
א. "עמונה" יישוב יהודי בחבל בנימין, הוקם כמאחז ברמת חצור בשלוחה גבוהה בגובה של כ-940 מ' מעל פני הים בשלוחה של הר "בעל חצור". שם היישוב לקוח מסיפור חלוקת הארץ לשבטים ע"י יהושע. אחר שהוא שולח 3 נציגים לשבט, לתור את הארץ ולרשום את תחומיה, הוא מכנסם בשילה ועורך להם הגרלה. שם נאמר (יהושע פרק י"ח פסוקים כ"ב –כ"ג) "והעוים והפרה ועפרה וכפר העמונה והעפני וגבע, ערים שתים עשרה וחצריהן". עמונה הוקמה כק"מ מזרחית ליישוב עפרה. נזכיר את הכתוב בספר שמואל ב' (פרק י"ג פסוק כ"ג) "ויהי לשנתיים ימים ויהיו גוזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך וגו'". עמונה במיקום כה גבוה צופה לעבר ירושלים, לעבר ים המלח, בקעת הירדן שבמזרח וכמובן לעבר השומרון והשפלה במערב.
ב. רעיון הקמת יישוב יהודי בנקודה כה אסטרטגית, היה של פנחס ולרשטיין ראש המועצה האזורית בנימין וממייסדי היישוב עפרה. בחירת המקום הייתה עקב נסיונו הרב והבנתו כי האתר שולט על עפרה ובעל חשיבות אסטרטגית בטחונית בשליטה על המרחב כולו. היה לו תנא דמסייע בדמותו של האלוף(מיל) יצחק מרדכי שכיהן באותה תקופה כשר הבטחון. המקום צויין כאתר ארכיאולוגי וחברת "מקורות" הקימה בו כמה מכלי מים לצריכת היישובים. בנובמבר 1996 הוצבו במקום 3 קרוואנים. ולרשטיין קרא לצעירי היישוב עפרה, להמשיך את דרך אבותיהם ולהרחיב את ההתיישבות בחבל בנימין, אלה אכן נענו לאתגר. לימים הצטרפו למאחז הקטן דאז משפחות נוספות ובסוף שנת 2005 היו בעמונה כ-30 משפחות. ההתנחלות זכתה לתמיכה רבה של המוסדות המיישבים ברכישת קראוונים נוספים, בסלילת כביש בהבאת קו חשמל למקום. בעידוד ראש הממשלה דאז, אריק שרון ז"ל, החלו חלק מהמשפחות להכשיר שטחים לבניית בתי קבע ביישוב.
עוד באתר:
ג. בהיות היישוב שייך לדור צעיר של שומרי מצוות, הושם דגש על ייסוד בית כנסת, הקמת מקווה טהרה (נחנך בי"ח שבט תשס"ג) בחנוכת המקווה נכח הרב מרדכי אליהו זצ"ל. נושא החינוך מהווה השקעה חשובה ולמרות שהיישוב קטן הוקמו בו מעון לפעוטים, גני ילדים וכד'. ילדי עמונה הגדולים יותר נוסעים לבית הספר בעפרה והגדולים יותר לישיבות בירושלים ובשומרון. עפרה משרתת את מתיישבי עמונה גם בנושאי שירותי דואר, קופת חולים ומרכז מסחרי. למרות הצמיחה הנאה של עמונה, החלו "צרות" דווקא מיהודים שנלחמים ללא לאות בהתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. בקיץ שנת 2000 נשלחו לעמונה פקחים של משרד השיכון ש"גילו" עבודות של הכשרת קרקע לקראת בניית בתי קבע. הפקחים גרמו להוצאת צו להפסקת עבודה. חברים בארגון "יש דין" יחד עם נציגים של תנועת "שלום עכשיו", דיווחו כי חודשו עבודות בניית מבני הקבע. בדיונים בבית המשפט הבטיחו המתיישבים כי יציגו מסמכים כי נקרקע נרכשה מבעליה הערבים. כשלא הומצאו המסמכים פסק בית המשפט כי על הבתים האלה להיהרס כי נבנו על קרקע של פלסטינאים. המשא ומתן לניסיון הצלה של הבתים הנ"ל כשל ובפברואר 2006 תוך מאבק מר של יהודים ביהודים ותופעות של אלימות קיצונית, נהרסו 9 מבני הקבע. באירוע נפצעו ונפגעו למעלה מ-200 ילדים, נערים ומבוגרים. ועדת חקירה פרלמנטרית פירסמה מסקנותיה וכן הוגשו מספר רב של תביעות לבתי המשפט על שימוש מופרז באלימות בעת הפינוי.
ד. התביעות ההדדיות של נפגעים כנגד המשטרה ושל המשטרה כנגד צעירים שאינם מתושבי עמונה הביאו בראש וראשונה לחילול שם שמים בחינת: "יד איש באחיו" . יהודה עציון זכה בפיצוי עקב הכאתו בעורפו ע"י פרש משטרתי, יחיעם אייל נפצע באורח אנוש וקיבל פיצוי גדול. חה"כ ואל"מ (במיל) מוטי יוגב, נפצע ברגלו וזכה בפיצוי כספי. מאידך צעירים שומרי מצוות הוענשו על הצתת רכבו של תת ניצב מאיר בוקובזה סגן מפקד מחוז ש"י במשטרה. הבאתי דוגמאות אלה מתוך רצון כי נלמד בעתיד את הלקחים של עימות חריף ומיותר. החובה לציין כי אנשי ארגון "יש דין" דירבנו את הפלסטינאים המציגים עצמם כבעלי הקרקע, לתבוע את המדינה ואת המתיישבים אותם כינו "עבריינים ישראליים" על אחיזה בקרקעותיהם ועל עיבוד הקרקע. המדינה נאלצה לשלם סכום של כ-300000 ש"ח וכשתבעה את המתיישבים להשתתף בהוצאה, דחה בית המשפט דרישה זו בהזכירו לפרקליטים כי המדינה לקחה חלק פעיל ותומך בהקמת היישוב עמונה.
ה. לתושבי עמונה יש מסמכים המלמדים כי אכן היו רכישות של קרקעות מתושבים פלסטינאים תושבי הכפר סילוואד. המוכרים חששו שאם יוצאו תעודות רכישה אמיתיות, דמם בראשם והם יוצאו להורג. לכן הובטח ע"י המוכרים כי לא תהא להם תביעה בעתיד על החלקות שנמכרו. כתנא דמסייע לטיעון זה יש בידי חלק מהמתנחלים תצהיר כתוב של מתווך מכירת הקרקעות. הבעיה היא כי אם זו העובדה מדובר רק בחלק מהקרקעות ולא בכולן. מצב מסובך זה הביא לכך שכמה פלסטינאים הקימו "חברות קש" שטענו כי הן מתווכי מכירת קרקעות מחברת "אל ווטן" והיא שעמדה מאחורי רכישת הקרקעות לכאורה שעליהן הוקמו היישובים: עמונה, מגרון וגבעת אסף. אנשים אלה נעצרו בחשד לזיוף מסמכים. כנראה שאלה הכשילו כמה מתיישבים נאיביים שהאמינו שאכן רכשו קרקע מתושבי הכפר הסמוך.
ו. כאן המקום להזכיר כי עורכת הדין טליה ששון לשעבר בכירה בפרקליטות המדינה, קיימה תחקיר על קרקעות ההתנחלויות ופירסמה דו"ח על המאחזים ה"בלתי מורשים" שהוקמו. עמונה הוכרזה בדו"ח כמאחז בלתי מורשה ולכן יישובה אינו חוקי. לטענתה עמונה הוקמה ללא החלטה רשמית של ממשלת ישראל וגם לא תוכננה כדין. לטענתה, מפקד האזור, שהוא הריבון, מאז תום מלחמת ששת הימים, לא קבע תחום שיפוט ליישוב, לא קבע אותה כ"מוצב צבאי" הדרוש לביטחון האזור ולכן בנייתה היא על קרקעות פרטיות של פלסטינאים. יישובים ישראליים ביהודה ושומרון הינם חוקיים אך ורק אם נבנו על אדמות מדינה או יש בידיהם מסמכי רכישה כדת וכדין. לטענת עו"ד ששון הקמת יישוב על אדמות פרטיות של פלסטינים, נחשבת גזל ופגיעה בזכויות הקניין של הבעלים החוקיים. החובה לציין כי דו"ח זה מהווה "מוקש" רב עוצמה כנגד יישובים רבים או חלקם ביהודה והשומרון .
ז. למרות כל הקטרוגים המשפטיים, מתיישבי עמונה ממשיכים השכם והערב בפיתוח היישוב וגידולו. אוכלוסיית ילדי היישוב הולכת וגדלה בעז"ה. סימן מובהק לרצינות המתיישבים והתחייבותם למקום. בשנים האחרונות מתפתחת פעילות חקלאות ענפה בסביבת עמונה. ניטעו חלקות של עצי זית, ניטע במקום כרם ענבים. בבנימין הוקמו כמה יקבים המצטיינים ביינותיהם שחלקם הגדול מיוצר מענבי ההר שבאזור. חבר עמונה נטע מטע של עצי גודגדנים. דיר כבשים מתפתח ביישוב. בעמונה חברת הפקה לאירועים וכן הוצאה לאור. חבר הבונה מבנים מעץ וכן אומן העוסק בתחום האומנות בברזל. עובדות אלה סותרות את הכינוי לעמונה כמאחז, מעידות כאלפי עדים כי זהו יישוב קבע לכל דבר.
ח. בעידוד ארגונים, אשר מטרותיהם הפוליטיות ידועות ומוכרות, עתרו פלסטינאים רבים לבג"צ בתביעה לפנות מאחזים, התנחלויות ויישובים ותיקים. הטיעון כי מקומות אלה נבנו על אדמות השייכות להם ולמשפחותיהם. אחת התביעות האלה הייתה כנגד היישוב עמונה, זו הוגשה לבית הדין הגבוה לצדק בחודש נובמבר 2008. החלטת הסופית של הבג"צ ניתנה לפני שנתיים בדצמבר 2014. ההוראה הייתה אל שלטונות המדינה לפנות את עמונה תוך שנתיים. בית המשפט לאחר שדחה את מועד הפינוי כמה וכמה פעמים קבע הפעם נחרצות כי המועד הסופי הינו יום ראשון ה25 בדצמבר 2016 . כיהודי שומר נצוות קשה עלי ההחלטה לפי מועד למנינם שהוא נר ראשון של חנוכה למנינינו. כל נסיונות הממשלה לבקשה של דחיה נוספת נידחו. אם יורשה לי "נער הייתי ,גם זקנתי" ולא ברי לי מדוע כל פלוגתא כה גורלית אינה מטופלת בכל דרך חוקית אפשרית מיד עם היווצרות הבעיה אלה "מוכה" ב"מחלת הדחיינות".
ט. תושבי עמונה בהבינם את חומרת החלטת הבג"צ, החלו לפני כשנה במאבק ציבורי רחב ממדים בנסיון להביא את ממשלת ישראל, שלית מאן דפליג שהיא בעלת אורנטציה לאומית, לקבל החלטה באמצעות משרד הביטחון, כי היישוב יישאר במיקומו דהיום. נערכה הפגנה רבת משתתפים מול בנין הכנסת, הוגשה עצומה לממשלת ישראל. הקמפיין שנוהל הבהיר כי פירוק היישוב עמונה יהא סימן לתחילת פירוק כל ההתיישבות ביהודה ובשומרון. כניסתו של מר אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון נסכה תקווה במתיישבי עמונה. בתקופת חגי ישראל נשא ליברמן דברים ואמר: "אין שום סיכוי להשאיר את עמונה במקום שבו היא נמצאת היום זאת מאחר שיש נגדה פסק דין חלוט. אנחנו מדינת חוק ונכבד את החלטת בית המשפט".
י. "חוק ההסדרה" מתקבל בכנסת בימים אלה, החוק אינו כולל את היישוב עמונה, כך שתועלתו, אם בג"צ לא יראה בו חוק שאינו חוקתי, רק ליישובים אחרים. ראש הממשלה דוחק לפנות לבג"צ ולבקש אורכה נוספת ולו של חודש ימים. אורכה שכזו תועיל אך ורק אם תושבי עמונה יסכימו לפינוי שקט ולבניית היישוב במיקום אחר. המסקנה נותרו לביצוע החלטת בית המשפט כשבועיים+ או כששה שבועות. כולנו בכינו מרה על הגירוש האיום מיישובי גוש קטיף. המראות המחרידות של גירוש יהודים מבתיהם, מישובם, מבתי הכנסת שלהם לוואי ולא יחזרו. אני נושא תפילה לבורא עולם, כי ירחם על בני עמו ויתן בהם בינה ודעת להחליט על דרך נכונה וישרה שתמנע שנאת אחים ותמנע ח"ו מראות של אלימות בין יהודים שכולם אוהבי ארצם ומכורתם. לו יהי.
