אחרי מו"מ ממושך, דיונים סוערים ולא מעט משברים, אישרה לפנות בוקר (ה') ועדת הכספים את הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, 'קרן הארנונה'. בכך תיקנה הוועדה עיוות שנמשך עשרות שנים שבו רק ערים שהוגדרו 'ערי עולים' עוד משנות ה- 50', יכלו לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך ויכלו לגבות עד 55% ארנונה ממשלתית ואף פחות מכך: 35%, 45%.
מזה למעלה מ- 15 שנה נוצר מצב אבסורדי שבו ערים ללא הגדרת עיר עולים שכן קלטו עולים בשיעורים גבוהים הופלו לרעה ולא יכלו ליהנות מ-100% ארנונה ממשלתית בניגוד לערים שכבר הפסיקו לקלוט עולים או שקלטו בשיעורים אפסיים וכן נהנו מהיתרון הנ"ל.
קרן הארנונה תורכב מסה"כ 770 מיליון ש"ח; 500 מיליון ש"ח מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש"ח נוספים שהאוצר יביא, מתוכם 70 מיליון ש"ח רק ב- 2017-2018. הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 – 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ- 1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים.
עוד באתר:
שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.
לאורך הדיונים בחוק צפה ועלתה שוב ושוב התנגדותם של ראשי רשויות שחששו ששינוי המנגנון הקיים, קרי הפסד היתרון היחסי שלהן מהגדרתן 'עיר עולים', ייסב להן פגיעה קשה עקב אובדן הכנסות המהוות נתח חשוב מתקציביהן. במענה לבעיה זו, חלק מכספי הקרן יוגדרו כמנגנון 'החזרה', קרי להעברת תקציבים כפיצוי על אובדן ההכנסות מ'עיר עולים' ל- 61 רשויות שנפגעות מהשינוי עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי 1-5, מדד הפריפריאליות והחלק היחסי של ההכנסות מ- 100% הארנונה הממשלתית שהם גבו עד היום מסך כל תקציבן.
מנגנון הפיצוי הנ"ל לאותן 61 רשויות נקבע מלכתחילה בחוק ל- 6 שנים, על-מנת להקטין את מידת הפגיעה באותן 61 רשויות ושהיא תהיה הדרגתית, כשבשנים הראשונות הפגיעה תהיה מזערית. במהלך הדיונים, שינו חברי הכנסת בתיאום עם ראשי הרשויות את פרק הזמן הזה והרחיבו אותו ל- 8 שנים, על-מנת לרכך עוד יותר את הפגיעה בהן. עוד נקבע, כי ראש הממשלה יחד עם שרי האוצר והפנים יהיו רשאים לשקול להרחיב את המנגנון לעוד שנים בהתאם לצורך.
מעבר לכך, כספי הקרן האחרים ישמשו לחלוקה בין הרשויות בהתאם לקריטריונים, כפי שצויינו לעיל'. כאן הובלטה התוספת שנתן האוצר, של 200 מיליון ₪ נוספים להגדלת סך הכספים לחלוקה לצורך תמיכה וחיזוק הרשויות המקומיות.
הדיונים בנושא החוק להקמת הקרן היו סוערים מאוד ובמהלכם התעמתו חברי הכנסת וראשי הרשויות עם פקידי האוצר ומשרד הפנים. יחד עם זאת, מתוך הכרה בנחיצות אישור החוק, הוא אושר ברוב של 11 חברי כנסת בעד ו-4 נמנעים. לא היו לחוק מתנגדים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על אישור החוק. לאורך כל הדיונים שב גפני וציין, כי "אישור החוק הכרחי, כיוון שהימנעות מאישורו ומהקמת הקרן, יוביל לביטול מנגנון עיר עולים בעקבות פסיקת בג"צ, ללא מנגנון כלשהו שייפצה את הרשויות. גפני הוסיף, כי יש בחוק אלמנטים חיוביים רבים ובעקבות חקיקתו, רשויות חלשות רבות, שחלקן לא נהנו ככל מהיתרון של הארנונה הממשלתית, ייחלו ליהנות מכספים אלו.
גפני הדגיש, כי "אין ברירה אלא לאשר את החוק, שכן לא ניתן להותיר עוד את המצב כפי שהיה מאז קום המדינה. המדינה התפתחה, יישובים רבים שינו את אופיים ואת מעמדם וכך גם הצורך בהפניית משאבים לצמצום פערים בין הרשויות השתנה. עתה לאחר שאושר, החוק הזה יתקן עיוותים של למעלה מ- 60 שנה וחלוקה ראויה וצודקת של הכסף הממשלתי בין הרשויות השונות. הקרן תחזק את השלטון המקומי בישראל עקב התוספת התקציבית שניתנה בו לטובת הרשויות המקומיות".
שר הפנים אריה דרעי: "הקרן לצמצום פערים חשובה ביותר לצדק חלוקתי בסיסי בין הרשויות המקומיות במדינה. אנו עושים מהלך היסטורי להענקת מענקים כספיים לרשויות אשר באמת זקוקות לכך, במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ולא על פי חלוקה היסטורית מעוותת. רשויות חלשות תוכלנה להעניק כעת לתושביהם את השירות הטוב ביותר, תוך פיתוח וחיזוק מתמיד של מנופי צמיחה ברשות ושגשוג כלכלי. אני מודה לחברי ועדת הכספים על אמונם בתוכנית – ככל שהדבר יעבור את הליך החקיקה בהקדם- כך ייטב לרשויות".
