פרשת ילדי תימן: ועדת חוקה אישרה חשיפת החומרים החסויים

 

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') פה אחד את צו ועדות חקירה -היתר עיון בחומרי ועדת חקירה.

ב-13.11.16 קיבלה הממשלה החלטה להתיר את חשיפת חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948. בהחלטת הממשלה מפורטים עקרונות החשיפה עליהם המליץ השר צחי הנגבי, שמונה כאחראי על בדיקת חומרי ועדת כהן-קדמי, שנותרו חסויים ולהמליץ אילו מהם ניתנים לפרסום.

בין העקרונות עליהם המליץ השר הנגבי: כל החומר מוועדת כהן-קדמי יפורסם באתר האינטרנט של ארכיון המדינה למעט מידע בנושאים של אימוץ- פרטים שעלולים להביא לזיהוי המאומצים, המאמצים וההורים הביולוגיים; ביחס למידע רפואי- יפורסמו פרטים הנדרשים לצורך איתור קרובי משפחה ללא המידע הרפואי בגינם; מידע בענייני רווחה העשוי להביא לזיהוי במסמכים בתחום הרווחה לא יפורסם. לעומת זאת, מידע, לרבות בתחומי מידע רפואי ורווחה בתיקם של נעדרים שהוגדרו בוועדה כ"עלומים" או שידוע כי נפטרו- יפורסם, אלא אם המשפחה סירבה לכך. בנוגע לאלו שנפטרו- לא יפורסמו דוחות של נתיחה שלאחר המוות. בנוסף, קרובי משפחה יוכלו לעיין במסמכים שלא פורסמו לציבור, למעט החומרים אודות אימוץ , העלולים להביא לזיהוי המאומצים, המאמצים או ההורים הביולוגיים.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): בירך על הבאת הצו לאישור ואמר: "יש כאלה שציפו ולא קיימים ויש כאלה שעדיין מצפים להגיע לחקר האמת. יש רבים שרוצים לדעת איך אפשר להשיב אחים להורים אחים ואחיות. ברגע מכונן זה אנחנו מקווים שהחשיפה תביא לקידום הנושא בצורה החלטית ומתמדת ותפתח מורסות כדי להגיע באופן אמיץ לאמת. חשוב לקדם בדיקות דנ"א שיוכלו לסייע לחשוף דברים שאי אפשר באמצעות פרוטוקולים".

השר צחי הנגבי שמונה על-ידי ראש הממשלה כאחראי לנושא: "כמי שקרא את החומרים ומכיר את הנושא מנערותו כבן לעדה התימנית וכמי שבתוקף תפקידו כשר הבריאות החל בפיילוט לפתיחת קברים לאימות דנא ב-1996, קשה לי לקבל את הסברי ועדת כהן-קדמי שהם אירגוניים ובירוקרטיים. זה נראה כמעט מיתמם למרות שברור שכוונותיהם היו מוחלטות, הם נטו לבית הילל באופן קיצוני. הממסד ליבו היה גס בחלק מהעולים וההתנהגות לא שיקפה ערכים של עם יהודי. הצעד שנעשה היום ע"י הממשלה והכנסת יאפשר לכל מי שרוצה להתעמק. ניתן יהיה בשיטוט אינטרנטי בגנזך המדינה להגיע לחומר.

הנגבי הוסיף: "מעולם במדינת ישראל לא פורסמו בהקשרי ועדות חקירה ממלכתיות חומרים למעט הפרוטוקולים. פה הפרוטוקולים הם חלק קטן מכלל החומר והכל יהיה שקוף לכל אחד וזה חסר תקדים". הוא הוסיף כי הוא מזדהה עם המאמץ של חברת הכנסת נורית קורן להעביר מכאן להבא את הטיפול בנוגע למאגר דנ"א, פרסום למשפחות ועוד פעולות, לכך שהמדינה תיקח אחריות ולא תסתפק בפרסום. "זה יוכל להשיב את האמון במוסדות ולסייע להגלדת הצלקת"

לשאלת ח"כ מקלב האם ניתן לעשות עוד כדי לקדם את החשיפה והאם המדינה יכולה לקדם את מאגר הדנ"א, השיב השר הנגבי כי ביחס למאגר "צריכה להיות פעולה פרלמנטרית דרך הקמת ועדה שתעמוד בראשה חברת הכנסת קורן והממשלה כמובן תסייע להצלחתה".

חברת הכנסת נורית קורן (הליכוד): זהו יום היסטורי המהווה נדבך ראשון בחשיפת האמת ויש עוד הרבה מאוד מה לעשות, אני מקדמת גם את נושא מאגר הדנ"א. וכן פתיחת ועדה מיוחדת פה בכנסת שתבחן את החומרים ותתחקה אחר כל המעשים. אני נפגשת עם הורים שאומרים לי שהם רוצים לדעת שהבן או הבת שלהם חיים ושהדבר החשוב עבורם זה שהילדים ידעו שהם חיפשו אותם כל החיים.

עו"ד רבקי דב"ש ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע: "מדובר בתקדים, שכן לא מדובר רק בחומר הפורמאלי שהוועדה ייצרה אלא גם בחומרי הרקע כמו חוות הדעת שהכינו מומחים ועדויות שניתנו בדלתיים סגורות יש 56 מקרים בארץ (ועוד 13 בעדן שבתימן) לגביהם הוועדה לא הגיעה לתיעוד מספק. גם לגבי מי שהוגדרו נפטרים יש רמות ודאות שונות שהוועדה קבעה וגם כאן יש אינטרס ציבורי להבין על סמך מה זה נקבע. גם מי שלא נעשתה פנייה בעניינו לוועדה ונקבר באותה תקופה- ניתן יהיה לראות אם יש תיעוד. מידע על נפטרים יפורסם במלואו גם אם לא יודעים לשייך אותם". היא הבהירה כי המידע הביטחוני שהושחר נוגע רק לעובדים מגופים ביטחוניים. אין מידע ביטחוני שנוגע לבן משפחה שהוסתר.

לשאלת ח"כ מקלב איך אדם שעדיין לא קשור וחושב שיש לו קשר יוכל לקשור עצמו למקרה ואיזו נגישות יש לעניין, השיבה ראש היחידה דב"ש כי "אם יוכל להראות קשר הוא יוכל להיחשף לפרטים. על אמירה בעלמא ננסה לסייע ככל שנוכל".

ח"כ מקלב ציין כי "המשאים ומתנים הללו צריכים להיות מתועדים כדי שנוכל לשנות את הצו, במידת הצורך. אסור שהצו יגביל אתכם באפשרות החוקית לחשוף יותר מידע, או לחשוף בשלבים. דב"ש: "ככל שאדם לא יודע מה שמו ה"ביולוגי" ומבקש פתיחת תיקים רפואיים לא נוכל, אבל ככל שייתן תאריך לידה, משקל לידה או כל פרט אחר בהתאם לנסיבות – נאפשר. יש לזכור שיש מידע שלא נאסף בוועדות החקירה וקבלתו אינה מותנית בצו:  .  אדם יכול להגיע למשרד הרווחה ולבקש לבדוק אם קיים לגביו תיק אימוץ".

ד"ר יעקב לזוביק גנז המדינה: "עשינו פה מעשה תקדימי. אם נפתח את החומר ונגלה שפספסנו והציבור רוצה אחרת, החומר לא מושמד ונחשוב מה לעשות. בנינו על גב החומר שכבה עבה למדי של תגיות מפתח שיוכלו לסייע לציבור הלא מיומן. כך למשל יש תגית "שיבושי שמות" – בכל מקרה בו היה ספק אם יש שיבוש –סימנו את התיק וכך ניתן יהיה לחפש לפיכך. אם תאשרו את הצו היום, בתוך פחות משבוע – בתחילת השבוע הבא החומר יהיה פתוח.

ד"ר רפי שובלי חבר הנהלת עמותת 'אחים וקיימים': "המטרה היא להביא את הפרשה לפתרון שיניח את הדעת ותחילה על-ידי חשיפת חומרי החקירה. אנחנו מרוצים מכך שהמטרה הושגה ברובה ובמהירות. המבחן יהיה בביצוע. מהחומרים שאנו אוספים כבר תקופה ארוכה ניתן לראות שהיו אלו ועדות טיוח, שכן היה כאן מעשה של הממסד. החשיפה היא לא סוף פסוק כי ההכרה הממלכתית שתניח דעתנו היא החשובה".

באישור הצו תמכו ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וחברת הכנסת נורית קורן (הליכוד).