'מה שמרסק את מערך הכשרות של הרבנות זה ההתנהלות שלה"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בעלויות של מונופול הכשרות והפגיעה בעסקים כתוצאה מכך. היו"ר כבל הזכיר כבר כי מדובר בדיון המשך לישיבה שקיימה הוועדה בעניין לפני כשנה, שמתקיים לבקשת חברת הכנסת רחל עזריה וחבר הכנסת אלעזר שטרן, ואמר כי מדובר בנושא טעון. ח"כ שטרן אמר כי הנושא הוא בעיקר טעון בהרבה כסף, וזאת הבעיה המרכזית שלו.

ח"כ שטרן הוסיף כי כמי שעדיין נגד הפרדת הדת מהמדינה הכשרות מקשה עליו, כי היא מרחיקה אנשים מהיהדות. לדבריו, משגיחי הכשרות קובעים למלונות איסורים כמו איסור על אכילת תירס בקלחים או אכילת תותים, בשל חשש למזיקים, שהם בעצמם לא עומדים בהם בביתם. "אי אפשר למסוך על הכשרות של הרבנות כי היא מושחתת, ובנוסף לכך יש כשרות על גבי כשרות", אמר ח"כ שטרן והציע לפתוח את אזורי הכשרות.

ח"כ עזריה הוסיפה: "מגיעים אלינו סיפורים מסמרי שיער, כמו בעל חנות למכירת קונפטי ואביזרים לאירועים שקיבל קנס רק כי הוא מחזיק גם חבילות של סוכריות שיש להם כשרות בד"ץ, אבל לא הייתה לו כשרות לבית העסק וכשהוא ערער הקנס הוכפל מ-2,000 ל-4,000 שקל. היא אף הזכירה את הדוח שפורסם בשנה שעברה, לפיו עלות המונופול בכשרות עומדת על 600 מיליון שקל בשנה, ואמרה כי הדרך לטפל בכך היא בהצעת חוק שלה להפוך את הרבנות לגוף רגולטורי שרק יפקח על הכשרויות השונות.

עוד באתר:

"תנגן את זה"

אלחנן אלחדד ממשיך לנגן את זה בסינגל קליפ חדש!

אליעזר חסיד

טובים השניים

מערכון משעשע: רעש חריג נגמר בנשיקה לשוטרים

אריאל ספקטור

אטימות או אנטישמיות?

בגלל סיגריה: עשרות חרדים נזרקו מהאוטובוס בצומת

גדי פוקס

צפו

אחרי השבת כל החטופים: מעבר רפיח נפתח למעבר עזתים

קובי פינקלר

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה: אמרה כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחייה, עם זאת אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.

ח"כ עודד פורר אמר כי לישראל מגיעים 3 מיליון תיירים שלא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו שמי שמגיש להם אותו הוא לא יהודי, ושאל מדוע צריך להכריח אנשים לשמור כשרות גם אם הם לא רוצים. ח"כ אורי מקלב אמר מנגד כי מסמכים של הרבנות הראשית מפריכים את המסמך של האוצר על עלות המונפול. לדבריו, אף אחד לא מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שככה הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר.

ח"כ עליזה לביא סיפרה על אחיה שפתח פיצרייה בנתניה, ומשגיח הכשרות הכתיב לו בדיוק ממי לקנות את החסה ואמרה: "הרבנות כורתת את הענף שהיא יושבת עליו וחייבים להוציא את ההשגחה מהידיים שלה". ח"כ מיכאל מלכיאלי אמר כי אין ספק שהציבור רוצה לאכול כשר ואם לא תהייה כשרות הציבור הדתי והמסורתי לא יקנה. ח"כ יעקב אשר הוסיף: "כמו שהמשטרה נותנת הנחיות אבטחה באירועים וקניונים, כמו שיש תקן על מקלטים יש כשרות בסיסית שקובעת הרבנות הראשית. כמו שאף אחד לא מכריח אותנו איזה רכב לקנות ככה לא מכריכים אותנו באיזה כשרות לבחור. כמו שאנחנו מאמינים לאנשי הביטחון צריך להאמין גם לאנשי הרבנות", אמר.

במהלך הדיון סערו הרוחות, בין היתר לאחר שח"כ אשר התייחס לח"כ שטרן ואמר: "יש אלוף שרצה להיות רב אלוף, וזה לא יצא אז הוא מנסה להיות רק רב". היו"ר כבל ביקש להרגיע את הדיון ואמר בתגובה לח"כ אשר כי אף אחד לא מבקש לכתוב מחדש את הלכות הכשרות.

מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, אמר כי גם על הרבנות הראשית לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהייה מדיניות משלה. הוא הוסיף כי הרב הראשי דוד לאו הקים ועדה שבחודשים הקרובים תפרסם המלצות סופיות לשיפור וייעול הכשרות. הוא אף ציין כי הוא מקבל את ההערה לגבי כפל הכשרויות ובד"צים שאין עליהם רגולציה ואמר: "צריך לקבוע שתי רמות כשרות – בסיסית ומהדרין – ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה". היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי מדובר באמירה דרמטית והוסיף: "יש לי מחלוקת אם המשיח יגיע לפני כן, או שתצליח ליישם את המהלך קודם. אנחנו לא מנסים לשבור את הרבנות, נהפוך הוא". ח"כ מקלב העיר כי יש אנשים שרוצים לקעקע וח"כ אשר אמר: "רוצים לגעגע לא לקעקע".

הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית", אמר כי ההפרטה תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את האמון. סערה נוספת פרצה כאשר ח"כ עזריה מחתה על כך שהוסרו הכשרויות של ארגון השגחה פרטית ואמרה כי הרבנות יצאה למלחמה בארגון. ח"כ שטרן אמר כי משגיח שמדווח על 26 שעות עבודה ביום כל מה שאישר זה טרף. ח"כ אשר טען כי ח"כ עזריה לא רוצה רבנות בכלל. ח"כ שולי מועלם רפאלי אמרה כי במערך הכשרות הצטברו בעיות מטורפות, שאם לא כך היה לא היו קמות הכשרויות האלטרנטיביות מכל הצדדים. לכן הציעה לנתק בין המשגיחים למושגחים ולהקים רשות כשרות תחת המשרד לשירותי דת, שהיא תפקח ותעסיק משגיחים. לדבריה, צריך כשרות אחת גם אם מחליטים שיש לה כמה וכמה רמות.

נציגת המכון לאסטרטגיה ציונית, מירי שלם, סיפרה על מחקר שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת ורק 9% עם כשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. לדבריה, המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית. מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, אמר מנגד כי הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה לעקוב מקרוב אחר הנושא, ולקיים ישיבה נוספת לאחר פרסום הדוח של הרבנות הראשית. "אני רוצה רבנות ראשית חזקה, אבל אילו היא הייתה סמכות עליונה הדיון לא היה מתקיים בכלל. אף אחד לא מבקש לשבור את הרבנות הראשית – מי שמרסק אותה זה הגורמים בתוכה והמתחרים שקמים לה. לצערי במקום שהרבנות תהייה סמכות העל היא נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה. אבותינו חיו 2,000 שנה בגולה וידעו להתמודד עם כל הבעיות, ופה יש הפרטה דה פקטו ואי אפשר לעשות אותה גם הפרטה דה יורה כי יש פה קואליציה. אם המצב הזה ימשך תהייה הפרטה והתקוממות על אפה וחמתה של הרבנות", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו להיפגש עם מנכ"ל הרבנות הראשית ועם הרבנים הראשיים כדי לפתור את הבעיות שעלו בדיון.