אתי קצבורג כבר יודעת: יש 7 סוגי טוקבקיסטים; איזה סוג אתה?

הפעם נדבר על העולם של הגולשים מאחורי הקלעים.

אולי קודם נדבר על העולם של כותבי התוכן ואז נעבור לתגובות?

סבבה?

עוד באתר:

קול חי מיוזיק

לא הולך לשום מקום: אבי אילסון ברצועה חדשה

מערכת אמס

התרת נדרים

בשיחה עם טוקר: נחשף הבחור שנדר נדר שיפול טיל

קובי סגל

צפו בדברים

הראב"ד מרגיע: "לכל פצצה יש כתובת; לא להיכנס לפאניקה"

נתי קאליש

איראן תחת אש

מדען בכיר נמלט לדירת מסתור; חיל האוויר תקף במדויק

פנחס בן זיו

בא נעשה סדר :
1. לכותב התוכן נולד רעיון או שנולדה ידיעה חדשותית כלשהי שניתן לדבר עליה .
2. כותב התוכן מתחיל לגלגל את הרעיון בראש
3. כותב התוכן פותח קובץ וורד ומתחיל לשפוך את הרעיונות או הטקסטים.
4. כותב התוכן חושב על משפטים טובים שיחכימו את גולשיו, וישאירו אותם מסוקרנים עד הסוף.
5. כותב התוכן חושב איך הוא משאיר את הקורא שלו מכובד ולא נכנס לרכילות או לנושאים נודפי צבע צהוב
5. כותב התוכן מחפש כותרת טובה ותקציר שהקוראים שלו יבינו מי נגד מי ולמה.
6. הפוסט מוכן לאכילה.

ואז מגיע הקורא או הגולש או הקוטר או משהו כזה; ולפעמים הוא מגיב

הטוקבקיסט המפרגן:
הוא יודע להעריך את ההשקעה, הוא נהנה שמישהו חשב עליו והשקיע בו בכדי שהוא יוכל לצרוך תוכן איכותי והוא יודע להודות על כך מעל דפי האתר, החיזוקים שלו נותנים דרייב להשקיע בתוכן איכותי ומושקע, מגיע לו.

הטוקבקיסט המרושע:
יש לו מטרה אחת מהרגע שהוא נתקל בטקסט, איך הוא מצליח להכפיש את כותב השורות ולהפוך אותו לטמבל ולהרוס לו את כל מה שכתב במחי מקלדת, ייאמר לשבחו שהוא אפילו לא קרא את הטקסט אלא הוא בא בשם הרוע, כי תגובותיו נעדרי קשר לטקסט עצמו (הנס שלו שהוא כותב בעילום שם כך שלא יתגלה נבערותו בשער בת רבים).

הטוקבקיסט המשועמם:
אין לו מקצוע או טייטל משלו אלא יש לו תפקיד מוגדר בעולם הרשת 'מלך הטוקבקים', הוא יכתוב מילים כמו חתולה או סיר או ליצן על כל פוסט העיקר ששמו יתנוסס שם, לפעמים מישהו בסביבתו לוחץ על המקלדת כך שיוצא הבהרה אחת ארוכה ולא ברורה משהו מעין:"פפפפפפפפפפדדדדדדדדדדדחחחחחחחחחחחלללכככנננ" והוא אפילו לא יתנצל.

הטוקבקיסט הפלספן:
יש לו תיזה על כל דבר שקורה, הוא זה שניבא שטראמפ יעלה לשלטון, הוא יודע כל רגע נתון מה עם ביבי , מתי יעלה אגרת חשמל, ומתי דעאש יעברו את הגבול לישראל, מכירים 'לירן חולצה אפורה'? אז כזה. תגובותיו מהוות פוסט בפני עצמו והן בהחלט משכנעות לפעמים.

הטוקבקיסט הלוחם:
תגובותיו מלאות זעם ומעוררות צדק, הוא לא יפסיק לטקבק עד שכולם יהיו משוכנעים שהוא הצודק, וגם אחרי הוא ימשיך לשלוח תגובות למערכת בכדי להבהיר חזור והבהר עם מי הצדק.

הטוקבקיסט הצדקן:
שייך בדרך כלל לאקדמיה ללשון מהפן הכשר שלו , לדידו אם נכתבת מילה שהיא קצת 'ספאסנישט' הוא יבטל את כל הפוסט בנימה מזלזלת ויתעכב על המילה כאילו מישהו הרג מישהו "לא מתאים לכם לכתוב דבר כזה איך? איך אתם מעיזים?".

הטוקבקיסט המעליב
הוא כותב "חחחחחחחחחחחחחחחחחח לא מצאתם על מה לכתוב? כתבו על זה לפני שנתיים. נהייתם משעממים".

זו היתה רק תזכורת שמאחורי המקלדת יושבים אנשים עם לב ונשמה. ויש אנשים שמנסים לעשות הכל בכדי להביא את החומר הכי מעניין הכי עדכני הכי מנופה בשבע נפות. אז במקום ללבוש את כובע הביקורת אפשר לראות קצת חיובי, זה עוד לא הרג אף אחד.

אפשר לתת פידבק בכדי שלאנשים שעובדים יהיה חשק להביא חומרים טובים ומצוינים ומתאימים לקהל שרוצה תוכן איכות מסונן.

צר לי לאמר אבל זה הא בהא תליא.

ודקה לפני שהחץ עף ישר לפנים תחשבו על מר עוקבא שהעדיף להכנס לאח להצלות שם כמו שיפוד והעיקר לא להלבין אי מי.

ברור?
מוזמנים לטקבק לנו סוגי מטקבקים נוספים ברור לי שהשמטתי חלק. איתם הסליחה.