מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המים. על פי החוק מוצע לבצע שינוי במשק המים ולהופכו למשק כספים סגור ולהוביל הוזלה בתעריפי המים. מוצע לקבוע כי מפיקי מים לא ישלמו כבעבר היטלים לאוצר המדינה בעד הפקת המים והתשלומים שייגבו מהם עבור אספקת המים יועברו לטובת משק המים. במקביל מוצע כי הכללים לחישוב תעריפי המים יתבססו על עקרונות אחידים ארציים, על העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים והספקתם ועל נוסחאות קבועות. עוד מוצע להפריד את הליך רישוי הפקת המים מהליך רישוי הספקת המים ולהסמיך את מנהל רשות המים הממשלתית להטיל עיצומים כספיים על בעלי רישיונות בגין הפרת הוראות החוק. מוצע גם להסמיך את רשות המים הארצית לגבות מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה דמי מים ולקבל דיווחים מבעלי רישיונות על מים שהפיקו או סיפקו. במקביל, מוצע להגביר את הפיקוח על רשות המים הארצית ולהסמיך את מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות החוק הן לעניין תפקידה כרשות מים ארצית, הן כמערכת סליקה והן כמפיקה ומספקת מים.
בדברי ההסבר נכתב: "בהתאם להוראות חוק המים, התשי"ט 1959 היטלי הפקת מים הנגבים ממפיקי מים פרטיים מועברים כיום לאוצר המדינה. מבנה ההיטל יוצר עיוותים וחוסר יעילות בצריכה ובניהול של משק המים. עניין זה מתבטא, בין השאר, בהעדר הלימה בין היטלי ההפקה לתעריפים הנקבעים בכללים, הגורם להבדל לא מוצדק בין מפיק מים לבין ספק מים אחר שאינו מפיק מים. יתרה מזאת, מנגנון הפקת חיובי ההיטלים מורכב מאוד, באופן שמקשה על השקיפות ומשפיע לרעה על האפקטיביות שלו ככלי הכוונה יעיל לפעילות ההפקה, כפי שתוכנן במקור."
יו"ר הוועדה המשותפת לוועדות הפנים והכלכלה שהכינה את החוק, ח"כ דוד אמסלם: "קיימנו למעלה מ-40 ישיבות במשך שנה שלמה שעבדנו על החוק הזה. מים במדינת ישראל זה משאב לאומי, ששייך לכל אזרחי מדינת ישראל. לא לפלוני ולא לאלמוני ולכן הוא חייב להתחלק בצדק וביושר.
עוד באתר:
אני מלא אמונה שההצעה המונחת לפניכם היום היא הצעה שיוצרת הסדר מאוזן ושוויוני, אשר מהווה מהפכה של ממש לא רק לעניין תעריפי המים למשק הביתי, אשר בזכות הצעת חוק זו ירדו בכ-14.5%, אלא גם לעניין משק המים בחקלאות, אשר בעקבות ההסדרים שנקבעו בהצעת חוק זו יהפוך להיות משק שוויוני ואחיד, כפי שהיה ראוי שיהיה מזמן.
זה חוק שהוביל הליכוד שבא לתקן מה שהמפאיניקים עשו במשך 60 שנה."
ח"כ איתן ברושי: "הממשלה אחראית למחדל של מחיר גבוה. הממשלה אחראית להחלטות הזויות של משק סגור בתקופה שהיה כאן משבר, שייבשו שטחים והממשלה לא ניהלה נכון את המשאב, וגם היום לא. אין כלים לרשות המים לקבל החלטות על מחירי המים. מה התשתית שלהם, המקצועית והאידיאולוגית, של 6-5 פקידים שמחליטים נגד משרד החקלאות בסופו של דבר?
צריך להחזיר את קביעת מחירי המים לבית ולחקלאות לוועדת הכספים של הכנסת. זה הוא גוף ציבורי שיש לו שיקול דעת. הוא צריך לקבוע את מחיר המים כמשאב לאומי כתנאי לצמיחה, חקלאות והתחדשות בישראל."
ח"כ עבדאללה אבו מערוף: "אני, אישית מהיום הראשון לעבודתי בכנסת בחודש מאי, 2015 – העליתי את הנושא של המים ותעריפי המים על הבמה הזאת. התחלנו מאז לעבוד בצורה איתנה, ממושכת, איך אכן צריך להוריד את תעריפי המים שהם מחירים גבוהים מאוד לצרכן, בכלל, כולל מאבק נגד תאגידי המים שהם גם הסיבה העיקרית להעלאת תעריפי המים. במהלך הזמן לא הרפינו בוועדת הפנים – אכן למצוא את הדרך, למרות התנגדות האוצר והממשלה, אכן איך להוזיל את תעריפי המים, והגענו עד החוק הזה שהוא חוק מבורך, וטוב שעשינו, שאכן מוריד את תעריפי המים ב-14%, וזה טוב מאוד לכל אזרח ואזרח.
אני לא הייתי מסתפק בזה והצעתי ש-300 מיליון שקל שאכן הם באים למשק המים מההיטלים של ההפקות – לא יכנסו לאוצר, יחזרו למשק המים. זה טוב, זו הורדה של המחיר. אבל לצערי הרב האוצר לא מימש את הבקשה שלנו."
ח"כ מאיר כהן: "כל הממשלות, לרבות הממשלה שאני הייתי חבר בתוכה, לא היו מספיק אמיצות להתמודד מול רשות המים ולבוא ולהגיד: את מחירי המים צריכים להוריד כי אפשר לוותר על 350 מיליון שקלים לקופת האוצר, כי מי שגר גם בפריפריה ומי שמכיר את הפריפריה החברתית גם מעמד הביניים זאת מעמסה גדולה ולא מוצדקת."
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יובל שטייניץ סיכם: "לא תיארתי לעצמי שהחוק הזה יוביל למערכת הלחצים תהיה גדולה כל וכך. למה היה צריך לחכות 68 שנים, כדי לתקן את הטירוף הזה שיש כאלה שמשלמים 500% יותר מאחרים.
יש פה בשורה גדולה לאזרחי ישראל. תוך מספר חודשים מחירי המים ירדו בקרוב ל15%, ויהיה צדק בחקלאות וכולם יחיו על פי אותם עקרונות שהמים הם של כולנו ולא מפלים בין חקלאי לחקלאי במחירי המים."
51 תמכו ללא מתנגדים ו 4 נמנעים.
