מסע סיני כשר והצצה לעולם הזייפנים הגדולים בעולם

סין – מסע כשר בארץ הדרקון הקסומה

החלטנו לנסוע לסין.
למה? כי רצינו לחוות תרבויות אחרות, להיחשף לאנשים שונים, לראות דברים בצורה קצת אחרת. אבל שכל הטוב הזה יהיה במינון סביר, ושהציביליזציה תחכה בצד למקרה שנתעייף מהאקזוטיקה.

סין, כך התברר, היא גם וגם. יש בה כפרים שהופעת אדם מערבי בהם היא עדיין בגדר סנסציה, ויש בה ערים שניו יורק מחווירה לידן. מקנאה. יש בה נופים מדהימים, שווקים מיוחדים (מי ביקש תמנון על שיפוד ולא קיבל?), קניונים מטורפים ורכבות הכי מהירות בעולם. ויש בה גם המון, אבל המון סינים שרובם הגדול לא מדברים אנגלית בכלל. מה שאומר שצריך להיות יצירתיים בעניין התקשורת הבינאישית.

סין כידוע ענקית, ולפני שמתחילים לטייל בה צריך להחליט באיזה אזורים מתמקדים ועל מה מוותרים. אם אתם בעניין של טיול בשאנטי של חצי שנה אז יש סיכוי שתעשו וי על רוב המחוזות שלה, אבל תיירים כמונו, שהגיעו לשבועיים, צריכים להתפקס מראש.

במפה הבאה, ציינתי את היעדים העיקריים לטיול בסין, שמתאימים גם למטיילים דתיים:

כמה דברים שצריך לדעת לפני שאורזים:
•הנקודה היהודית – הקהילות היהודיות בסין כיום מונהגות רובן ככולן ע"י חב"ד (למעט הקהילה הספרדית בשנגחאי). מה שאומר, שרק במקום שיש בית חב"ד יש בית כנסת ואוכל כשר. חב"ד מפעילה מרכזים יהודיים בערים הגדולות בעיקר בצד המזרחי של סין: בייג'ינג, שנגחאי, אייו, צ'אנגדו, גואנג'ואו, שנזן והונג קונג.

בנוסף, בעיירה יאנגשו שבחבל גווילין מפעיל בחור ישראלי בשם אילן בית הארחה כשר בשם "מכאן". המקום מציע מסלולי טיול מסומנים למי שרוצה לטייל ממש בטבע הסיני בכפרים לא אמיתים ולא מתוירים.

• ויזה – ביקור בסין כרוך באשרת שהייה. ניתן לעשות את זה לבד דרך השגרירות, אנחנו בחרנו להיעזר בסוכן שמתמחה בוויזות לסין, והעמלה שהוא לוקח זולה מאד. יש כמה כאלה, ואפשר לאתר אותם בקלות באינטרנט.
• העונות המומלצות לטיול בסין הן תחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) והאביב (מרץ- תחילת יוני), כאשר הצפון קר מאד בחורף, והדרום חם ולח בקיץ.
• צנזורה – בסין אין גלישת אינטרנט חופשית. אתרים כמו גוגל, פייסבוק ואחרים חסומים שם. הפיתרון הוא להיעזר באפליקציית VPNN (רשת וירטואלית פרטית העוקפת את חומת האש הסינית). המחיר לא זול, אבל מומלץ בחום, ולדעתי ממש חיוני. גוגל הציל אותנו כמה וכמה פעמים ביום, כשאיבדנו את הדרך למשל ולא היה את מי לשאול, או כשחיפשנו את המקבילה הסינית למילה שרצינו כדי לנסות ולתקשר.
• כסף – המטבע בסין הוא RNB. היחידה הבסיסית של המטבע היא יואן CNY – Chinese Yuan. בסין יש שטרות של 1, 5, 10, 20, 50, ו-1000 יואן, ומטבעות של יואן אחד.

 טיסות לסין:
• טיסות ישירות מישראל לסין יש רק לחברת אלעל, המציעה טיסות ישירות לערים בייג'ינג והונג קונג.
• טיסות קונקשן (עם חניית ביניים) יש מבחר גדול יותר: דרך רוסיה (של ארופלוט), שוויץ (של סוויס המעולה) וטורקיש – דרך טורקיה (לא מומלץ בימים אלה…)
אנחנו בחרנו לטוס דרך מוסקבה, ב'ארופלוט'. עם חניית ביניים של שעתיים, שהיתה לא מעיקה ואפילו מאווררת.

חלק א' – שנחאי והסביבה
הגענו לשנחאי בערב, ולקחנו מונית למלון שהזמנו מראש. בחרנו את המלון לפי המלצות אתרי הזמנות כמו booking ו- agoda, כשאחד הפרמטרים הוא צוות דובר אנגלית (לא משהו טריוויאלי בסין). המלון התגלה כמודרני, יעיל ונעים. חדר עם 2 מפלסים, בתחתון מטבחון – מעולה לשומרי כשרות שמעוניינים לבשל בעצמם, ובעליון סלון קטן, חדר שינה ומקלחת.

אחרי מנוחה קצרה יצאנו לטייל בבונד (BUND) – טיילת מפורסמת על הגדה המערבית של נהר ג'ואנפו.

הבונד משקיף לעבר גורדי השחקים של אזור פודונג שמעבר הנהר. יש בו עשרות מבנים היסטוריים בסגנונות ארכיטקטוניים המייצגים תקופות ומקומות שונים: קולוניאלי, ארט-דקו, בארוק ועוד. בלילה מוארים המבנים שבטיילת בתאורה מיוחדת המדגישה את יופיים. לאורך הטיילת פזורים דוכנים, מועדונים, מסעדות ועוד.

מטיילת הבונד יוצא רחוב נאנג'ינג, הנחשב לרחוב הקניות המוביל בשנחאי. החלק המזרחי – רחוב נאנג'ינג איסט – הינו מדרחוב הומה ותוסס עם חנויות מזכרות, בגדים ומאכלים מכל רחבי סין. ברחוב נמצא גם "שוק הזיופים" ובו חיקויים של פריטי הלבשה ותיקים. את המדרחוב מאירים שלטי ניאון גדולים בסגנון המזכיר ערים מערביות מובהקות כמו ניו יורק (מי אמר טיימס סקוויר?).

היום הראשון – שנחאי היהודית וגני יו
ביום הראשון הלכנו לגטו היהודי בשאנגחאי השוכן ברובע הונגקיו. באזור זה התגוררו כ- 20,000 פליטים יהודים מארצות אירופה שנמלטו מן הנאצים. תושבי הגטו סבלו מדוחק וממחסור, אבל למרבה המזל ניצלו מהשואה, במרכז הגטו הוקם גן זכרון ובו אנדרטה לזכר הפליטים היהודיים שמצאו מחסה בסין‏.

בגטו נמצא מוזיאון הפליטים היהודים (Shanghai Jewish Refugees Museum). המוזיאון מספר את סיפורם של אלפי הפליטים היהודים שהגיעו לשנחאי מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא מחולק לשלושה חלקים:
1. בניין בית הכנסת אוהל משה לשעבר ששופץ ושומר. בית הכנסת הוקם ע"י יהודים ממוצא רוסי עוד בתחילת המאה העשרים. מהקומה השניה שלו (עזרת הנשים) ניתן לצפות על בתי הגטו היהודי שמתפקד היום כאזור מגורים סיני.
2. אולם תצוגת הקבע המספר את סיפור הקהילה היהודית בעיר באמצעות מוצגים, תמונות וסרטים.
3. אולם תצוגה לתערוכות מתחלפות.
כתובת המוזיאון: 62 Changyang Rd, Hongkou Qu. שעות פתיחה: 9:00 – 16:30.

גני יו – יואן (Yu Yuan Garden)
גן סיני מסורתי בן יותר מ-400 שנה. הגן האותנטי מציג את הסגנון הארכיטקטוני של שנחאי בשנים עברו. זהו גן יפהפה ומלא בפינות חמד – פגודות, גשרים, פסלים ובריכות. הגן מחולק לשישה אזורים שונים, שכל אחד מהם מציג עיצוב וצמחייה האופייניים לאזור שונה בסין.

בצמוד לגן נמצא השוק ההומה של גני יו-יואן ובמרכזו מקדש העיר שנחאי. האזור זכה לכינוי "העיר העתיקה של שנחאי" בגלל ריבוי הבניינים בסגנון סיני מסורתי, סגנון נדיר ביותר בשנחאי.
טיפ: בסופי שבוע (שבת-ראשון) מתמלא אזור גני יו עד אפס מקום, ולכן עדיף לתכנן את הביקור בגן לשאר ימות השבוע.

טיפ נוסף: באזור הסמוך לגנים מומלץ לקנות מזכרות מקומיות, יש כאן היצע גדול ומחיר זול יותר ממקומות אחרים.

היום השני – פודונג: האקוואריום וגורדי שחקים מפורסמים
ביום השני יצאנו לרובע פודונג – אזור התעשייה החדש והנוצץ עם קו הרקיע האופייני. זהו החלק החדש יותר של העיר והוא נמצא בצד המזרחי של הנהר, מול מרכז העיר ההסטורי.
ביקרנו באקוואריום שנחאי – אקווריום גדול ומרתק. המון דגים, כרישים, תנינים ועוד מגוון יצורים מעניינים שוחים בתוך השטחים הגדולים. יש גם תצוגת מדוזות מדהימה. אחת האטרקציות במקום היא מנהרת זכוכית מתחת למים שנותנת להולכים בתוכה תחושה של התמזגות עם הדגים שבמים.

הדקורציה של האולמות השונים מאד מושקעת, ומעוצבת בהתאם לאזור שהתערוכות מייצגות (למשל: באזור האמזונס יש צמחייה ופסלים מן התרבויות של דרום ומרכז אמריקה)

משם המשכנו להסתובב בפודונג ולגלות את שנחאי המודרנית. האזור עמוס בגורדי שחקים מיוחדים ועתידניים:

מגדל הטלוויזיה פנינת המזרח (Oriental Pearl Tower) , המגדל בעל העיצוב הייחודי הפך לסמלה של שנחאי. במגדל 11 כדורים, שניים מהם גדולים במיוחד, והוא נתמך על ידי שלושה עמודים ענקים, בנוסף יש במגדל גם חנויות ומסעדות (כולל אחת מסתובבת). ובקומת הקרקע שלו נמצא מוזיאון קטן להיסטוריה של שנחאי.

בניין ג'ין מאו (Jin Mao Tower) הוא אחד מסימני ההיכר הבולטים בקו הרקיע של פודונג, והעיצוב שלו מזכיר פגודה מסורתית.

המרכז הפיננסי העולמי בשאנגחאי (Shanghai World Financial Center) הינו הבנין השני בגובהו בסין אחרי מגדל שאנגחאי. הוא מיוחד ובולט בנוף בשל החור בצורת הטרפז, שפעור בקצה העליון שלו. גם שם יש תצפית פנורמית על שנחאי מלמעלה. מומלץ להגיע שעה לפני השקיעה, על מנת להנות מהנוף גם באור וגם בחושך, כאשר כל האורות נדלקים.

בכניסה למגדל יש מיצג של העיר שנחאי המדגים את מראה העיר בכל שעות היום בתאורה משתנה.

שאנגחאי טאוור הוא הבניין הגבוה ביותר בסין, והשני בגובהו בעולם אחרי מגדל בורג' ח'ליפה שבדובאי.

היום השלישי – האנגזו

ביום השלישי נסענו לעיר האנגזו (Hangzhou) היפהפיה הנמצאת דרומית לשנחאי במרחק פחות משעת נסיעה. האנגזו מכונה "גן עדן עלי אדמות", ותוארה על ידי הנוסע האיטלקי מרקו פולו כעיר הנפלאה והמעודנת ביותר בעולם. העיר ידועה בזכות ייצור המשי המזוהה עמה, וגם בשל מטעי התה המקיפים אותה.

האגם המערבי הוא האטרקציה העיקרית בהנגזו, והוא הוכרז כאתר מורשת עולמי ע"י אונסק"ו בהיותו מודל לגינון סיני קלאסי על כלל מאפייניו. אזור האגם המערבי מכיל עשרות אתרים ופינות של יופי טבעי.

מומלץ לעשות שייט על האגם ולגלות תוך כדי את הפינות הקסומות שבאגם.

בילינו בהנגזו יום שלם: מהבוקר עד הצהרים טיילנו בסביבות האגם, ובחצי השני של היום "הלכנו לאיבוד" ברחובות צדדיים ובסמטאות של העיר, שם גילינו את סין האמיתית.
בשיטוט ברחובות הצדדיים של הנגזו לא ראינו אפילו אדם מערבי אחד לרפואה. באחת הסימטאות מצאנו משפחה המתגוררת בבקתה קטנה שחציה הקדמי משמש כחנות ירקות עלובה, ובחדר האחורי הדל יושבים יחד כל בני המשפחה לארוחת הערב.. ועוד מראות אותנטיים ומעניינים.

הכותבת:עדי וייץ בעלת בלוג "מטיילים בכיפה"
http://www.metaylimbkipa.com//