מדד 2016: ירידה באמון הציבור בכל שחקני המערכת הפוליטית

לאחר שבשנת 2013 רמות האמון של הציבור היו בשיא, בשלוש השנים האחרונות חלה שוב ירידה, כך עולה מהמדד של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון • המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי: מצביע על ירידה באמון

איתי גדסי

י"ח בשבט תשע"ז, 14/02/17 08:00 עודכן: 01/01/25 03:31

א+

א-

הכנסת A general view of the Knesset - the Israeli parliament building in Jerusalem 07 March 2006. Photo by Orel Cohen/FLASH90 *** Local Caption *** ???? ????? ????? ????? ???? ??? ????? ?????? ???? ????? ???? ?????

ירידה באמון הציבור במערכת הפוליטית: בכנסת, חברי הכנסת ושרי הממשלה, שנמצאים בתחתית רשימת האמון במשרתי ציבור, כך עולה מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון המתפרסם זו השנה ה – 15. "כמעט לכל אורך שנות המדד, הערכת הציבור כלפי שחקנים פוליטיים הייתה מהנמוכות במערכת הציבורית. אולם בשנת 2013 הייתה דווקא עלייה משמעותית, מה שמראה שאי האמון הוא לא 'גזירה משמיים' והוא תלוי בהתנהלות של הפוליטיקאים", אמרו פרופ' ערן ויגודה-גדות דיקן הפקולטה למדעי החברה וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

המדד אשר נערך זו השנה החמש עשרה (החל משנת 2001, מלבד שנה אחת ב-2015) על ידי פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת בן-גוריון, בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרתי ציבור במדד 1-5 (כשהציונים 1 ו- 2 מביעים אי אמון רב ואי אמון; 3 – בינוני; וציונים 4 ו – 5 מביעים אמון ואמון רב). זהו המדד המקיף ביותר בישראל כיום והוא נעשה על בסיס מתודולוגיה שמרנית ומהימנה המספקת דיווח עקבי בכלים של בחינת עמדות ותפיסות הציבור כלפי מגוון גדול של שירותים שהציבור מקבל ובאופן השוואתי. מדד זה הוא היחידי כיום שמסוגל לספק זווית ראיה מקיפה לאורך שנים על הקשר שבין הציבור מנהל וממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 453 אנשים המהווים מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כשהנתונים נאספו בחודשים מאי-ספטמבר 2016.

חברי הכנסת שמציינים היום את יום הודלתה ה 68 של כנסת ישראל סובלים מחוסר בולט באמון הציבור בהם ובמוסד בו הם מכהנים. לדברי החוקרים, האמון בחברי הכנסת, בכנסת כמוסד, בשרי הממשלה ובמפלגות נמצאים דרך קבע בתחתית מדד האמון הציבורי. בשנת 2013 נמדדה עליה משמעותית ברמת האמון כלפי המערכת הפוליטית, אולם מאז אנו שוב נמצאים במגמת ירידה.

מהנתונים עולה כי האמון בכנסת, שעמד כאמור על 2.45 בשנת 2013 ירד השנה לרמה של 2.21. האמון בחברי הכנסת, שעמד בשנת 2013 על 2.29 בשנת 2013 ירד השנה ל-2.12. בסך הכל חברי הכנסת נמצאים במקום ה-29 מתוך 32 משרתי ציבור שנבדקו.

במקום האחרון מבחינת אמון הציבור נמצאים שרי הממשלה, עם אמון של 2.06, זאת לעומת רמת אמון גבוהה הרבה יותר של 2.35 בשנת 2013. באופן דומה, גם רמת האמון במפלגות ירדה מרמה של 2.29 בשנת 2013 לרמה של 2.09 השנה.

אז האם שנת 2013 היא פשוט שנה יוצאת דופן? לדברי החוקרים, אין ספק שהיא לא מאפיינת את התחושות של הציבור לאורך העשור וחצי האחרונים, אולם היא ככל הנראה גם לא סטייה סטטיסטית. "רמות האמון בשאר שחקני המערכת הפוליטית לא היו נמוכות בהרבה. שנת 2013 הייתה יוצאת דופן לאורך 15 השנים האחרונות וכעת אנו רואים שלוש שנים של ירידות, אבל הירידות הן לא דרסטיות, מה שמראה שככל הנראה מדובר במגמה מתמשכת הנוגעת להרכב הכנסת הנוכחית, נבחריה, והממשלה המובילה אותה. רמות האמון הבינונית לפני שלוש שנים ביטאו עליה מקומית ובשנים האחרונות הציבור חוזר ומאבד בהדרגתיות את האמון שעלה בעבר", ציינו החוקרים