בכניסה לעיר באר שבע מתנוסס שלט פרסומת ענקי, המציע לכל תושב שאין לו ממ"ד בביתו ליישם שיטה חדשה המשדרגת חדר רגיל לחדר ממוגן על ידי תוספת בטון. באותיות ענק מופיע הכיתוב : "לפני הסבב הבא" הסתכלתי בשלט. כן כמובן! המֶָבָצֶע שלו הוא קופרייטר טוב. זהו שלט התופס את העין ויתרה מכך את הלב. "הם צודקים" אני ממלמל לעצמי "הם פשוט צודקים".
אינך יכול לדעת אם הסבב הבא יחול ממש עכשיו או בעוד שבוע. הם בעצם שולטים שם בעזה על שגרת החיים שלך. וגורלך יחד עם שלוות החיים שלך מוטלת בידיהם של כמה צעירי חמאס. הם פשוט היו יוצאים החוצה, יורים כמה גראדים ומגחכים על הפרשנים הישראלים שאומרים "החמאס אינו מעוניין בהסלמה עכשיו. "
ואני שואל את עצמי איך זה קרה? מה גרם להנהגה הישראלית להאמין בכך ש"בית החולים תחת הגשר " ושיטות כמו הוספת מיגון לחדר רגיל, זו האלטרנטיבה הכי הגיונית בעיניהם? איך זה שכאשר מישהו מעלה את ההצעה להשיב מלחמה שערה, מביטים עליו כאילו נחת מפלנטה אחרת, או גרוע מכך, כמשוגע לחלוטין ?
עוד באתר:
באחד מסבב הגראדים, אחד מתוך מי יודע כמה, היותר רציניים שאנשים כבר החלו להתרוקן מבתיהם לטובת ידידים מהמרכז.ובאתרי האינטרנט הופיעו טוקבקים מחזקים של אנשים המכנים עצמם כ'תל אביבי אוהב' או 'גר באלנבי – מרגיש בשדרות' הרבה החזקת אצבעות מילות עידוד וטל מרענן ומחייה. התבטא אחד מחברי הכנסת בתגובה ואמר בערך כך: אל תחזיקו אצבעות, אל תעודדו, ואל תשלחו סלסילאות מלאות בהבנה .פשוט דמיינו את עצמכם במקומם.
והוא צודק!!! מאד צודק !!! אי אפשר להבין את הדבר הזה אם לא היית חי בו. אי אפשר לשבת בבית קפה תל אביבי, על נוף אבן ירושלמית, או אוויר צפתי ולדמיין מה עוברים תושבי הדרום [כן אני יודע שהיו פיגועים בתל אביב וירושלים וקטיושות בצפת. זה ממש לא קשור, זו אותה הבעיה.] מישהו נטע פה מושג אבסורדי של 'שגרת חירום' וכולם משלימים איתו. אני זוכר ערב אחד שנשמעה אזעקה בעיר, הייתי באמצע שומקום ומהפחד פשוט נחפזתי ונכנסתי לבית הקרוב בלי לדעת של מי ושל מה. לידי פסעה אישה מבוגרת מאד עולה מאתיופיה שכנראה התביישה להעיז ולהיכנס לבית זר, היא נצמדה לקיר הבית מסוככת בצעיף על פניה משל יעזור הדבר. כשנרגעה האזעקה וכלו הדי הפיצוץ יצאתי מהבית הזר. היא הייתה עדיין ישובה שם מפוחדת כולה ומלמלת בפרצוף מבוהל את המילים שהכי נראו לה בעברית "נוו נוו בלגן"..
לך תסביר לאנשי התקשורת התל אביבים או לחברי הכנסת באזור השרון את הפחד האמיתי שיש לאנשי הדרום. נסה להגיד להם שאם זה היה קורה בתל אביב המדינה ללא ספק הייתה מתייחסת אחרת. אם תצליח לדבר על זה עם סלב תל אביבי בלי לשמוע את המשפט "גם לנו היו פה טילים במלחמת המפרץ" אני מוכן לארגן לך סופשבוע בדרום.
כי בלי לחוש. לא להזדהות, ולא לשלוח זרי פרחים וירטואלים – ל ח ו ש באמת את הפחד. זה לעולם לא יגיע להבנה אמיתית. כשהאזעקה היחידה שאדם תל אביבי שומע שייכת לתחום של ניסוי צופרים אחרי ששמע במפורש 'מחר יערוך פיקוד העורף ניסוי צופרים באזור תל אביב ובמקרה של אזעקת אמת תופעל צפירה נוספת' עד שלא תבוא צפירת האמת, לא תבין לעומק את האווירה המתוחה. ואולי את הפרסומת הזו של פיקוד העורף צריך לשנות טיפ-טיפה ולומר 'מחר יערוך פיקוד העורף ניסוי צופרים באיזור תל אביב,במקרה של אזעקת אמת צה"ל ייכנס בעזה'
