כשעדי נולדה לפני חמש שנים אמא שלה חשה אבודה.
אף אחד לא מכין הורים לילד 'תסמונת דאון' .
הכאב , האי וודאות, הבירוקרטיה והידיעה נכנסנו לקטגוריה "הורים לילדים מיוחדים".
עוד באתר:
במקום לשקוע ב'דכאון' החליטה אמא של עדי לעשות מעשה חכם ואצילי מעין כמוהו.
"תסמונת אפ".
את הידע הרב שצברה, ההתנהלות עם כל הניירת והפורצדורות,וכן, גם את ההתמודדות עם הילד המיוחד היא החליטה לשתף.
בעידן הרשתות החברתיות זה קל והיא פתחה מספר קבוצות ברשתות שהחברתיות שם כל הורה יכול לשתף ולהזדהות עם עוד הורים במצבו.
פתאום ההורים מרגישים נח לשתף תמונות שעד היום החביאו.
פתאום ההורים מרגשים נח לשוחח על הרגשות שלהם באופן גלוי.
תחושת השיתוף והפתיחות הפכה את ההתמודדות למשהו מעין 'צרת רבים חצי נחמה' וזה היופי.
את ילדי ה'תסמונת דאון' מה שמאפיין זה המון שמחת חיים מדבקת ופורים בשבילם זה הזמן בו הם יכולים לבטאות את השמחה עוד יותר.
הם נהנים להתחפש ולהרגיש בין שווים והנה כאן התוצאה לפניכם כפי שהם שיתפו אותנו.
