מתגובות שאני וחבריי החרדים במועצת העיר מקבלים, אנחנו למדים כי 'מאבק השבת' בירושלים, שבימים אלה נמצא בשיאו – לא ברור דיו לציבור, שמטבע הדברים אינו בקי בפרטי המאבק וסיבותיו. גם שמועות שונות שהופצו על ידי בעלי עניין, לאורך שלושת החודשים האחרונים בהם מתנהל המאבק, תרמו את חלקן לבלבול שנוצר. אנסה בשורות הבאות להבהיר את הנקודות והשאלות אחת לאחת, כפי שהתבררו בשיחות שקיימתי עם חברי החרדים במועצה.
מדוע כעת?
עם תחילת הקדנציה הנוכחית, ישנה מגמה ברורה של הידרדרות במצב הסטטוס קוו השבתי בירושלים, הן במסחר ברחובות העיר, והחמור יותר הוא מה שנעשה במימון עירוני או מכוח יוזמה עירונית. דיוני התקציב עולים על השולחן ובכללם המימון העירוני לאותם חילולי שבת, דבר שלא נוכל להשלים עמו, וכעת, עם הדיון על התקציב, זה הזמן לפעול בנחישות למען קדושת השבת בירושלים ובוודאי שלא להסכים למימון חילול שבת על ידי העיריה ששומרי השבת מהווים בה רוב.
התנאי להצלחה – אחדות
הנציגות החרדית והדתית מהווה רוב ברור במועצת העיר ובוודאי בקואליציה, כאשר אנו מונים יחד 17 נציגים מתוך סך של 31 חברי מועצה. עם תחילת הטיפול הציבורי בסוגיה, נסגרו הקצוות בעניין, ידידי סגן ראש העיר הרב יצחק פינדרוס החתים את כל הנציגים החרדים והדתיים על מכתב לראש העיר, ובו דרישה שבמסגרת התקציב יוכנס סעיף המחייב את העירייה שלא לממן חילולי שבת.
עוד באתר:
ממכתב זה החל כל המאבק, כאשר בתווך עדיין פועלים בעלי עניין שונים, המנסים להפר את האחדות שהושגה בין הנציגים ובכך מקווים הם למוסס את המאבק. חסדי שמים שהדבר לא עלה בידם עד כה, ונקווה שכך יהיו פני הדברים גם מחר. הדרישה המאוחדת שלנו פשוטה וברורה: על העירייה לשנות את מדיניותה ולחדול מעידוד חילולי השבת בירושלים, שיתחילו לסובב את ההגה ולהוכיח שיש שינוי כיוון.
פרצות הסטטוס קוו – יש או אין?
אין ירושלמי שלא יודע כי מאז החלה הקדנציה הנוכחית, חילולי השבת בירושלים התרבו בקצב מבהיל. אולם, מה שהתברר עם תחילת המאבק הוא, שלא הרי הסטטוס קוו העובדתי כפי שאנו רואים אותו נפרץ בשטח, להגדרה שקבעו גורמים בהנהלת העיר, המותירה להם מקום לפעול כהבנתם ועדיין לטעון לשמירת הסטטוס קוו.
מתברר שיש מי שקבע לעצמו כי סטטוס קוו איננו פירוש ל'מצב קיים', אלא רק ל'הגדרת מצב קיים'. הווי אומר: מסחר ותחבורה ציבורית – לא. המשך פתיחת מסעדות ותרבות, גם בהיקפים עצומים – כן. אמנם הוא שכח לציין שהדברים מחויבים על פי חוק, שהעירייה גוררת רגליים באכיפת המסחר, ושיש וויכוח משפטי גדול על מכירה מחוץ למסעדות ועל הפעלת 'בתי מרזח'. אבל נניח לזה. לא זה השקר הגדול.
המצב בשטח
כשיש מי שתוהים כיצד מציאות ברורה לכול, כהידרדרות מצב השבת ברחובות ירושלים, הפכה בכלל לנושא לוויכוח, ראוי להזכיר את החלוקה הברורה בין המצב בשטח, שממש לא מרנין, לבין הרמה ההגדרתית, לפיה ניתן לחלל את האווירה השבתית באמצעות מסות חילולי שבת, כשכולם מוסווים תחת ההגדרה של "אירועי תרבות".
בעבר לא היו בכלל מינהלים קהילתיים, והם אלה שכיום עושים דין לעצמם ומקיימים אירועים תוך חילול שבת מחפיר, כשהם ממשיכים ליהנות ממימון עירוני נדיב; 'מתחם התחנה' הוקם ושוכלל, ביוזמת העירייה, כמרכז חילולי שבת ברחובה של עיר; חברות עירוניות, כדוגמת 'אריאל', 'עדן', 'הרשות לפיתוח ירושלים', מקיימות אירועים עם חילול שבת; עשרות תתי ארגונים וגופים הוקמו על ידי העירייה וגרורותיה והם מייצרים דה פקטו את ריבוי חילולי השבת בעיר; שיתופי פעולה נעשים לטובת יזמים פרטיים, הפועלים ליצירת אווירה חילונית בשבת בירושלים, וזה רק חלק מהרשימה.
חובתנו ואחריותנו
מי שהשבת יקרה לו וירושלים יקרה לו, יודע כי שלימות ושלום העיר, קשורים שמירת השבת. ירושלים חרבה בגלל שחיללו בה את השבת. ירושלים, העיר הקדושה ביותר שעיני כל ישראל נשואות אליה זה אלפי שנה ועד היום הזה, לא יכולה להיות מקום שבה השבת מתחללת בראש כל חוצות.
אנו מחוייבים לקדושת השבת ולעשות הכל לשמירת השבת, לפחות בפרהסיה של עיר הקודש והמקדש.
יוחנן ויצמן הוא חבר עירית ירושלים. הטור פורסם בהמודיע
