בעלון דברי שיח, המביא פנינים מביתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, מובא כי בימים האחרונים הגיע אברך יקר אל מעונו של רבינו עם בנו הקטן כבן ארבע ואמר שיש לו קושי בדיבור וכמעט אינו מדבר ברור, ומבקש עבורו ברכה ועיצה כיצד לנהוג עמו. הגר"ח קניבסקי בחושיו הבחין כי ההורים לחוצים מאוד, וזה עצמו גורם לילד להתקשות בדיבור ולמעט בו, ואמר לו בחיוך: "ער האלט שטארק אין שמירת הדיבור… (כלומר, הוא אוחז כבר בשלב של שמירת הדיבור) ונתן לו ברכה חמה שהכל יסתדר בעז"ה.
לאחר מכן הוסיף מרן הגר"ח כי מובא בספר חסידים סימן קס"ב, שבשעת בריאת האדם נגזר עליו כמה דיבורים ידבר, ומלאכים הולכין עמו וכותבין כל דיבור שידבר ואח"כ צריך ליתן דין וחשבון על כל דיבור ודיבור. וכשגומר לדבר מה שנקצב לו, נפטר מן העולם. ויש בזה לעורר מאוד את כל אחד שיזהר לדבר כמה שיותר בדברי תורה ולא דברים בטלים.
ואגב עניני דיבור. נציין עוד כי בנוגע לשידוכים הוראת רבינו היא כי בחור או בחורה שמתקשים בדיבור אין בזה שום חסרון והשדכן אינו צריך לגלות את זה כי אם יפריע להמשודך הוא כבר יבחין בזה לבדו, ועוד שלהרבה אנשים אין זה חסרון שמפריע והכל תלוי לפני הנשיאות חן שיש, כפי שנקבע משמים. והוסיף כי גם משה רבינו היה מתקשה בדיבור כמו שהעידה עליו התורה (שמות ד' י') ובכל זאת הוא זכה להיות מוסר התורה מפי הגבורה וכל ישראל הלכו לאורו.
עוד באתר:
עורך העלון הרב יצחק גולדשטוף כתב כי השבוע, סיפר לי נכד הגר"ח קניבסקי סיפור מדהים שאירע עמו. היה זה לפני ימים ספורים, בקופת הצדקה של בני ברק – קופת העיר, החליטו לצאת במגבית צדקה מיוחדת עבור כמה יתומים הנישאים בחודש סיון.
כדרכם, הם ביקשו ברכה מיוחדת מאחד מצדיקי הדור, והפעם ביקשו ממרן הגר"ח ושאלו איזה ברכה מיוחדת אפשר לומר לתורמים בשמו, בזכות הצדקה שיתנו למגבית זו. מרן הגר"ח קניבסקי היה שקוע בלימוד מסכת עירובין, והרים לרגע את הראש ואמר: שהתורמים יזכו שהילדים שלהם ילכו בדרך הנכונה. הנכד שליט"א שאל אם ניתן לפרסם בשמו כהבטחה, והגר"ח השיב שאין זו הבטחה אבל אפשר לרשום שזה בודאי שכך יהיה.
עוברות כמה דקות ומרן שליט"א כבר שקוע בלימוד שוב, ואז הוא מרים את העינים ואומר לנכד שלצידו: צריך לתקן את מה שאמרתי, אל תרשום שזה בודאי, כי אולי מישהו מהתורמים יעשה עבירה ולא תהיה לו הזכות של הצדקה לצידו תרשום את הברכה בלי תיבת 'בודאי'!. לכשתמצי לומר, זה הזהירות של מרן בכל הנוגע לברכות. שלא תצא תקלה תחת ידו.
