מטה חירום של ראשי רשויות בגליל המערבי, לצד רופאים, משפחות מטופלים וארגונים חברתיים, יצאו הבוקר למאבק לאומי תקיף ולוחמני מול משרד הבריאות, במטרה להציל את מערכת הבריאות המתמוטטת כליל באזור הגליל המערבי.
"ליצמן – אנחנו לא רוצים למות!" – בקריאה זו נפתח הבוקר כנס 'נלחמים על החיים' שנערך בעיר מעלות-תרשיחא, בו הושק מטה המאבק להצלת מערכת הבריאות בגליל המערבי.
את המאבק מובילים עשרות ראשי רשויות, בהן ערים ומועצות מקומיות ואזוריות, אשר 600 אלף תושביהם מקבלים את שירותי הרפואה שלהם מבית החולים היחידי בגליל המערבי – 'המרכז הרפואי לגליל', מוסד המצוי על סף קריסה מוחלטת.
עוד באתר:
לצידם, משתתפים במאבק ארגוני חולים, ארגוני זכויות אדם, צוותים רפואיים ומוסדות בריאות. כן תומך ומשתתף במאבק מרחב גליל מערבי של ההסתדרות הכללית.
ראשי המאבק הבהירו כי הם דורשים משר הבריאות יעקב ליצמן התערבות והסדרה מידית של התקציבים המעוכבים מזה שנים למוסדות הבריאות בפריפריה, ובתוך כך הזרמת 2.5 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות – מתוכם כ-300 מיליון שקל בגין הטיפול בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה, שהמדינה נטלה על עצמה באקט הומניטרי לקבלם לטיפול, שאת עלויותיו התחייבה להעביר למרכז הרפואי, אולם אינה מקיימת את התחייבותה.
ראשי המאבק הבהירו כי אין יותר אפשרות לדחות את התייחסות משרד הבריאות למשבר, שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות-תרשיחא: "לממשלות ישראל לדורותיהן אין תכנית רב שנתית אלא תכניות תפוס כפי יכולתך. תראו מה קורה בביה"ח נהריה- צוות מסור, רופאים מצוינים, מנהל שלא ישן בלילות, מקבלים פצועים מסוריה- למה על חשבוננו? אנחנו תובעים ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית"
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בכנס הוצגו נתונים קשים בדבר איכות מערך הרפואה בגליל המערבי, ובראשם הפער הבלתי נתפס בין תוחלת החיים של אזרחי האזור לזו של תושבי מרכז הארץ – 8 שנים.
כך גב' רעיה שטראוס בדבריה: "מדובר במחדל לאומי מתמשך שמצריך ועדת חקירה! אנחנו אזרחים סוג ב'. בית החולים על סף קריסה וזה בגלל המדיניות המקפחת של משרד הבריאות. אנו קוראים פה מעל הבמה הזו- לא נהיה מקופחים יותר. הפערים ביננו לבין המרכז הם בלתי נסבלים אנו קוראים למשרד הבריאות למחוק את הפערים".
כך סיפרה מיכל קולן תושבת האזור, בעלה נפטר מסרטן ולה גילו סרטן במהלך ההתמודדות עם מחלתו של בעלה: "הייתי צריכה לנסוע בכל יום שעות למרכז בשביל טיפולים לי ולבעלי. נאלצתי לעזוב את העבודה שלי.
אבל למרות הכל, למרות שבעלי נפטר כי לא היו שירותי רפואה מספקים לזהות את מחלתו בזמן, החלטתי להיאחז בחיים. ואני רוצה להעביר את המסר – לא לוותר! ההחלטה שלי לא לעבור לגור במרכז כבר עלתה לי בחיי בעלי.
אנחנו נלחמים על החיים. אזרחי צפון מדינת ישראל, בהם קשישים, אימהות, וילדים – דורשים משר הבריאות ליצמן: אנחנו לא רוצים למות, גם לנו מגיע לחיות, גם לתינוקות שלנו מגיע לחיות, גם להורים שלנו מגיע לחיות. מדובר במשבר לאומי – לא במשבר של הצפון הרחוק"..
הילה פישר, אשר בנה בן 3 וחצי חולה במחלת לב, ספרה גם היא על המציאות היומיומית הקשה: "נסיעות לטיפולים במרכז בשביל מעקב זה דבר קשה, אז תחשבו מה זה במצב חירום! אני רק רוצה קרדיולוג ילדים לבן שלי שאין כאן, שלא כמו אמא במרכז שיכולה פשוט לבחור איזה רופא היא רוצה. המצב הוא אבסורד ולא יכול להמשך! אני משלמת מחיר גדול מידי על זה שאני גרה בצפון, והגיע הזמן להרים את הכפפה!"
ראשי מטה המאבק דורשים הסדרה מידית בפועל וכן עיגון בחקיקה של השוואת שירותי הבריאות בצפון לתל-אביב ומרכז הארץ, הקצאה מידית של 2.5 מיליארד שקל לפתרון האפליה – בהתאם להמלצת צוות הבדיקה של משרד הבריאות, וכיסוי מידי של החוב האסטרונומי של המדינה ל'מרכז הרפואי לגליל' עבור הטיפול בפצועים הסוריים.
