"אמא, להתקשר לזק"א שיפנו את המקק במרפסת?" • להיות אמא בימים האלה

לא פשוט להיות בימים האלה הורה מכל מיני סיבות מחד חיי היום יום אמורים להמשיך כרגיל עבודה בית ילדים ומאידך החופש נוגס בכל פה, רף הדרישות של הילדים גבוה והחום משגע את כולם • מסכת אבות (ואמהות)

אתי קצבורג

י"ב בתמוז תשע"ז, 06/07/17 19:47

א+

א-

אבטיח Watermelons for sale at a stand in Rafah in the southern Gaza strip on June 15, 2016. Muslims around the world celebrate the holy month of Ramadan by praying during the night time and abstaining from eating and drinking during the period between sunrise and sunset. Ramadan is the ninth month in the Islamic calendar and it is believed that the Koran's first verse was revealed during its last 10 nights. Photo by Abed Rahim Khatib/ Flash90 *** Local Caption *** ?????

להיות אמא בימים האלה

זה אומר להיות כספומט אוטומטי של כסף קטן למתנות גדולות לכל מי שעבר במקרה בשנה החולפת ליד אחד מהילדים, וגם לכתוב מילים מרגשות על דף צבעוני מקושט ועדיף שיהיה בחרוזים וייחודי למקבל, שאם חלילה וחס אחת הגננות ו/או המורות/ו/או המדריכות תחלטנה להציץ אחת לשניה בפתק המרגש.

להיות אמא בימים האלה
זה אומר להתחיל לתרגל את האוזן למשפט האלמותי של כל הזמנים "אמא משעמם לי", להכין רשימת דברים מובנים שייאמרו כאשר הילד יתחיל את מסכת הנדנוד, ולהשתתף בצערו במשפט מנחם כדלהלן: "דיייי להתלונן כבר, יש ילדים הרבה יותר מסכנים". (וזאת דקה אחרי ששפכתי את מר גורלי ואת תלונותיי אצל המתנדבת התורנית).

להיות אמא בימים האלה
זה אומר לראות שהבעל נכנס הביתה עם אבטיח יותר גדול ממנו, להאמין לו שהוא קנה את זה בשביל הים ורק שם ייפתחו את האדום הענק הזה, לראות איך אחד הילדים ניצל את שעת השינה ופתח את האבטיח על כל המטבח, וקינח בסלון ובחדר שינה, להאמין שהכל מאיתו יתברך, והכתמים השחורים והדביקים מהרצפה ייעלמו מאליהם באופן אורגני. אני שונאת אבטיח.

להיות אמא בימים האלה
זה לראות גופה של מקק במרפסת שרות, להתלבט אם להתקשר לזקא שיפנו אותו בנילון, לשחק אותה כאילו עסקים כרגיל בשעה שבתוך הלב את מאובנת ומדמיינת תרחישים של תחיית המתים, להעיר את הילדים ולהסביר להם בקור רוח שלא יחושו ברעד או בחוסר קונטרול "מי שמוכן לקחת את המקק המת מהמרפסת שרות יזכה שאכין לו סנדוויצים עם טונה למשך חודש" טונהההההההההההה. ככה הורגים אותי, אה ואבוקדו.

להיות אמא בימים האלה
זה להיות אופוזיציה עם הבנים על הקטע של החופש הקצר שלהם, להיות מסבירה לאומית ולספר להם שכבר היית אצל ליצמן ובנט ופירון ולימור לבנת לנסות לבטל את רוע הגזירה (חודשיים של קרניים) ולנסות בדרך דיפלומטית לפתור את המשבר הקואלציוני. וכן להסביר את גודל מעלת לימוד התורה שלא משתווה אפילו לבריכה פלוס ברד ונקניקיה בלחמניה.

להיות אמא בימים האלה
זה לרשום בלוח החופשות הגדול בעבודה כמה ימים בודדים, לחכות להם כמו למשיח, לדעת שבימים האלה זה חופש משפחתי כך שצריך עוד חופש אחר כך, לייעץ, להזדהות, ללטף, לחבק, להבין, לשלם, ולהבין באופן הכי עמוק שיש שאמא לעולם לא יוצאת לחופש.

ט.ל.ח.