שרת המשפטים במאבק חזיתי מול שיטת הסניוריטי

שרת המשפטים איילת שקד אמרה בדיון בוועדת החוקה על שיטת הסניוריטי: "כיו"ר הוועדה אני מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות החוקית מידי הוועדה"

אפרים דוד

ט"ו בתמוז תשע"ז, 09/07/17 15:01

א+

א-

שרת המשפטים, איילת שקד, יזמה דיון על שיטת בחירת שופט לתפקיד נשיאות בית המשפט העליון במטרה לבחון מחדש את שיטת הבחירה. הדיון התקיים היום בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי ונערך בהשתתפות נשיאת ביהמ"ש העליון, שופטים, שרים, חברי כנסת ובכירים מעולם המשפט.

השרה אמרה: "אפתח בכך שאני רואה חשיבות היסטורית בדיון זה. לראשונה, החלטנו להניח את שיטת הסניוריטי על שולחן הניתוחים, ולדון ביתרונותיה וחסרונותיה. לא באמצעות כותרות כאלו או אחרות, אלא מתוך כוונה אמתית לנתח את אופן הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל, ולבחון מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. זהו תהליך עבודה בריא המובן מאליו בכל ארגון ובכל גוף, ואינני מבינה מדוע לא נעשה עד כה".

השרה הבהירה: "הדיון הוא עקרוני פומבי ולא לגופו של אדם בשום צורה שהיא. כשעומד נושא כזה על הפרק רלוונטי יותר לעשות דיון כזה. מערכת המשפט שלנו עצמאית וחזקה ואני לא חושבת שהדיון הזה מחליש מחוזקה או עצמאותה כפי ששמעתי כמה חכים שאומרים. החוק מקנה בידי חברי הוועדה את הסמכות לבחור נשיא לביהמ"ש העליון. זה נכון שמקום המדינה הייתה מסורת שהשופט הוותיק ביותר הוא זה שנבחר אבל אי אפשר להתעלם מהחוק. אני כיו"ר הוועדה מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות מדיי הוועדה. שופטי העליון לא מעוניינים ולא מגישים מועמדות. למעשה אין בפני הוועדה אפשרות אמיתית לבחור מי יהיה נשיא".

לאחר מכן שטחה השרה את טענותיה כנגד שיטת הסניוריטי הנוהגת במספר דרכים: "אינני מכירה אף חברה, ארגון או גוף כלשהו, קטן כגדול, שהעומד בראשו מתמנה בשל שיקולים טכניים, כגון ותק, ולא על פי יכולותיו, כישרונותיו והתאמתו לתפקיד. בית המשפט, בבואו לבחון קבלת החלטות בעת ביקורת שיפוטית, בוחן בין היתר את סבירות ההחלטה. האם בית המשפט היה מגדיר החלטת דירקטוריון למנות מנכ"ל אך ורק בשל העובדה שהוא הוותיק בקרב העובדים הבכירים, כהחלטה סבירה? אני בספק".

"נניח ששר הביטחון יחליט להמליץ לממשלה מעתה לבחור לרמטכ"ל את האלוף הוותיק ביותר במטה הכללי. האם דעת הקהל תהיה נוחה ביחס להחלטה מעין זו? האם הציבור ירגיש כי העומד בראש הצבא הוא האדם המתאים ביותר? אינני בטוחה שלאחר החלטה כזאת הציבור ישן טוב בלילה".

עוד אמרה השרה בהמשך דבריה: "טענה נוספת ששמעתי כנגד ביטול שיטת הסניוריטי, היא כי שופטי בית המשפט העליון "יתקרנפו" ויפסקו לרוח הפוליטיקאים על מנת למצוא חן בעיניהם לצורך התמודדות עתידית על הנשיאות. ואני שואלת – ברצינות? עד כדי כך לזלזל בשופטי בית המשפט העליון? שופטי בית המשפט העליון הם עצמאיים, מקצועיים, ופוסקים בהתאם לדין ולצו מצפונם. אינני מאמינה ששופט בית המשפט העליון יפסוק דין שאינו דין אמת על מנת למצוא חן. עצם העלאת טענה זו מהווה עלבון לשופטים".

"מהיכרותי עם השופטים מדובר באנשים ישרים כמו סרגל. השופטים שיושבים בביהמ"ש העליון הם מקצועיים ופוסקים לפי הידע והבסיס המשפטי וגם לפי השקפת עולם וערכים וזה לגמרי לגיטימי בעיניי. לא חושבת ששופט ייטה את פסק דינו מתוך רצון להתחנף לפוליטקאים. האם שופטי בית המשפט המחוזי פוסקים בעניינים מנהליים או פליליים על מנת למצוא חן ולהתקדם? ודאי שלא".

"בנוסף, לפי טענה זו, רוב שופטי בית המשפט העליון בעולם המערבי הם מושחתים. הרי ברוב מדינות העולם המערבי נשיא בית המשפט העליון אינו נבחר על בסיס וותק, אלא בהתאם ליכולותיו וכישרונותיו. הייתי אומרת שזו עזות מצב לטעון ששופטי בית המשפט העליון בארצות הברית ובגרמניה למשל הם מושחתים בהגדרה".

לסיום דבריה אמרה השרה: " איני מבקשת לשנות את המצב החוקי. לתפקיד ראש הרשות השופטת צריך להתמנות האדם המתאים ביותר מבחינה מקצועית מנהיגותית ומבחינה ניהולית. אני אשמח לשמוע את הדעות של כולם. שמים את זה פעם 1 על השולחן בצורה כזו חדה וברורה מראה על חוזקה של הדמוקרטיה שלנו על הרשות השופטת והכנסת".