סגן ראש העיר נותר המום אל מול האשה ששינתה את חייו

כוחו ועצמתו של מעשה "קטן" של ילדה קטנה – מוסר השכל. תקשיבו לסיפור מעניין שגרם לי לצמרמורת.

התקשר אליי שר הדתות דוד אזולאי וביקש ממני להתלוות אליו לניחום אבלים אצל משפחת הנרצחים משפחת סלומון. לצערי עדיין לא יצא לי להיות אצלם עדיין עקב הטיפול שלי בשני המשפחות האחרות האבלות בעיר בנוסף למשפחה הזו.

בקיצור, אני מתאם עם אפי שטרן מנהל יחידת האכיפה העירונית שהשר מגיע, ובכניסה למתחם ממתין לנו נציג המשפחה ומלווה אותנו בין בני המשפחה הפזורים באוהל הרחב, וכך אנו עוברים בין אבל אחד למישנהו, תוך כדי שנציג המשפחה עושה בינינו לבין בני המשפחה היכרות.

עוד באתר:

"ענוים הגיע זמן גאולתכם"

רבבות נהרו לכותל המערבי בצום ט' באב. צפו ברגעי הנעילה

אלי יעקובוביץ

געגועים

מרן מתייפח בבכי: "למה החרבת את בית המקדש?"

פנחס בן זיו

מרגש

"ביום שה' לקח לי את הילד, עזבתי הכל"

גיל ישראלוב

שיעור המרתק

איך אימהות בני ישיבה ישנות טוב בלילה? "שאלה דמגוגית"

פנחס בן זיו

הגענו לאישה מבוגרת שיושבת עם כמה אורחים שבאו לנחם והמלווה שלנו אומר לנו שזו האחות של הסבא שנרצח, אנו מהנהנים בנימוס ומשתתפים בצערם, ופתאום הגברת מתבוננת בי ושמה את ידה על פיה כמי שחוותה הלם כלשהו, אני פונה אליה ואומר לה מה קרה? מה ראית שגרם לך לתגובה הזו?

ואז היא אומרת לי אתה מבאר שבע… אתה קריספל, ואני אומר לה נכון, איך את מכירה אותי? היא אומרת לי אני מכירה אותך וגאה בך, ובכל בני המשפחה שלך, אני לא אשכח את אמא שלך איך שהייתה מכינה קוסקוס ומאכילה אותנו ובאיזו קבלת פנים מאירת עיניים הייתה מקבלת אותנו כל פעם שהיינו מגיעות אליכם, התמונות שלה מקפלת כביסה בנחת לא משים מנגד עיניי היא אומרת.

שאלתי אותה איך קוראים לך, והיא עונה, לאה סלומון, מיד צפים ועולים כל זכרונות הילדות מלפני 50 שנה, היא שואלת בשלומם של כל האחים והאחיות שלי, מתעניינת מתי ההורים נפטרו, ומתי אחותי הגדולה נפטרה, תוך כדי שהיא מספרת לכל הסובבים על משפחת קריספל וילדיה, וכך אנחנו מעבירים חוויות על ההווי הבאר שבעי של אותן הימים לפני 50 שנה בבאר שבע, על האחדות הנפלאה שהייתה בין כל שכבות האוכלוסייה, ולאחר מכן אנחנו נפרדים לשלום בברכה הנהוגה בניחום האבלים.

התקשרתי לאחותי סימה שהיא כיום ובמשך שנים מנהלת סמינר בירושלים, ואמרתי לה תנחשי את מי פגשתי וסיפרתי לה על המפגש המעניין עם לאה סלומון שלמעשה היא הדודה של אלעד סלומון הי"ד, ואחותו של הסבא/אבא יוסי הי"ד, ואז אחותי נפעמת ומתרגשת, ואומרת לי וואוו איזו צמרמורת…אתה יודע מי זאת? זאת לאה סלומון שרשמה אותנו לבית יעקב לפני המון המון שנים, היא הייתה ילדה קטנה שלמדה בבית ספר יסודי בית יעקב, כאשר כל האחים והאחיות הגדולים שלי למדו בבית ספר בר אילן של הזרם המזרחי.

היא באה לאמא ודיברה על ליבה שתעביר את הילדים לחינוך חרדי, האמא שלנו עליה השלום השתכנעה והעבירה את כל הילדים לבית ספר בית יעקב, ובזכותה כל המשפחה 12 ילדים 8 בנות ו-4 בנים זכו לחינוך חרדי, והקימו משפחות לתפארת, כל מאות הנכדים והנינים יראי שמים בזכותה, נושא כלל וכלל לא פשוט בעיר באר שבע של אותם הימים ובשכונה חילונית. לגמרי שבה לא הייתה משפחה חרדית אחת.

לזכות אותה ילדה נזקף כל עולם התורה שקיים היום בבאר שבע, ובשאר המקומות בהם משפחת קריספל ותולדותיה מפוזרים, שכן כל הבנים שיחיו הנם רבנים ותלמידי חכמים, וכנ"ל שמונה החתנים והבעלים של האחיות שיחיו. ובנוסף לכך, לימים האמא ע"ה, הקימה ישיבה לבעלי תשובה בשלב הראשון בביתה, ולאחר מכן במקום גדול והעמידה אלפי בני תורה ובעלי תשובה בעיר באר שבע.

כשאני מוסרת שיחה לתלמידותיי היקרות, מספרת לי אחותי סימה שתחיה, אני מביאה להם את הסיפור הזה של מעשיה של לאה סלומון, כדי שיבינו איזה השלכות יש למעשה אחד קטן לכאורה של ילדה קטנה ומה הן התוצאות המדהימות ממעשה זה.

לאחר השיחה אם אחותי היקרה חזרתי אליה לגברת לאה סלומון וסיפרת לה מה קרה בזכות אותו מעשה "קטן" שהיא עשתה ואיזה זכויות נזקפים לזכותה, היא יחסית. כבר מבוגרת ולא כל כך זכרה, חיברתי בינה לבין אחותי בשיחת טלפון, ומיותר לציין את ההתרגשות שהייתה שם.