מסופר בחיוך על ילדון מתוק שתהה: "למה סבא התחתן עם סבתא, אבא התחתן עם אמא, ורק אני אתחתן עם מישהי שאני לא מכיר?"…
הילדון המתוק בודאי עדיין לא יודע, שסבא ואבא היו בדיוק באותו סיטואציה שהוא יעמוד בה, אבל "מה שרואים מכאן לא רואים משם" והילד נולד לתוך עולם נתון ובהתחלה אין לו כלים לשער את שהיה לפני מה שהוא מתוודע אליו כעת.
בדומה לאותו ילד, הורים צעירים בראשית דרכם, "נולדים" לתוך מציאות של הורות טריה. ואין. אין קיצורי דרך ואין אפילו תעודה תלויה על הקיר או שוכנת כבוד במגירה, שמציינת שעות של למידה, התנסות, הגשת עבודות ובסופן תעודה מיוחלת, למרות שהורות היא אחד ה"מקצועות" המורכבים ביותר בעולם. והרבה פעמים, מתגנבת ללב המשאלה הזאת, שנדע כבר בהתחלה את כל מה שסבתא יודעת בנושא גידול ילדים שנחסוך את שלב ההתלבטות והחשש. אבל בדיוק כמונו, גם סבתא היתה שם. וגם היא התחילה ממש מהיום הראשון….
עוד באתר:
לא, אין רשיון להורות. למרות שאחד הדברים המשמעותיים והמשפיעים ביותר בבנין אישיות האדם היא ההורות שחווה, מעולם לא נפתחו אקדמיה, קורס או סדנא שבסיומם תנתן אסמכה להורות. זאת בניגוד לשאר התפקידים האחרים הנוגעים בתקופה קריטית זו כמו רפואת ילדים, חינוך, הוראה, התפתחות וכל השאר שדורשים שנות לימוד והתנסות רבות עד קבלת אסמכה. אבל להיות הורה "כל אחד יכול". אכן?
חז"ל אומרים: שלושה שותפים לאדם אביו, אמו והקב"ה (מסכת נידה דף ל"א) כל אדם באשר הוא, הינו פרי של שותפות בין בורא עולם לבין הוריו. המשמעות העמוקה של האמירה הזאת היא, שהקב"ה ראה בהורי הילד, שותפים ראויים להפקדת האוצר היקר. אם נסתכל בראיה רחבה, את מי לוקחים כשותף? את מי שמאמינים בו, שסומכים עליו ושבטוחים שאין טוב ממנו להצמחת המירב והמיטב מן השותפות וכך בדיוק ראה אותנו בורא עולם כראויים ביותר להיות הוריו של ילדינו. יש באמירת חז"ל זו כח של ההעצמה לנו ההורים, שלפעמים תוהים, האם אנחנו עושים נכון? האם הילד שלנו יכול היה לצמוח טוב יותר בתנאים אחרים?
אז כבר כשמגיעים הביתה מבית היולדות ומתלבטים אם להדליק את המזגן או להוריד ממנו את השמיכה כי חם לו או לא, יש לתת כבוד לאינטואיציה של ההורים, השותפים שנבחרו כאמור, לאותה תחושה שאם מתחברים אליה היא מנחה "כך נכון לעשות". האינטואיציה שייכת לתחום המעורפל היא צומחת כשמגלים רגישות ומתבוננים בזולת ובודאי אם הוא ילד שלנו. את האמון הנרכש הזה בהרות יש לתת גם מטבעת התמיכה העוטפת את ההורים הצעירים. אמנם כולם מגויסים בחפץ לב להושיט יד ולאלף בינה אך יש לזכור, כי לעיתים, התמיכה הטובה ביותר היא לחזק, לעודד ולומר: "אתם עושים את זה נפלא"….
אז כן. יש "רשיון להורות" אותו אנחנו מקבלים מידו הפתוחה, המלאה והרחבה של הקב"ה. הלוואי ונזכה למלא את השליחות נאמנה.
