בעקבות הפירצה הנוראה שהחלה לאחרונה בעליה להר הבית, תוך כדי טשטוש של דעות חלק מגדולי ישראל, יצא כרוז המבאר את דעת מרן הראשון לציון הגר"מ אליהו זיע"א, שחתמו עליו בנו הרב יוסף שליט"א, ועוד שניים מתלמידיו המובהקים – הרב זעפרני, עוזרו האישי, והרב נגארי, רב העיר מעלה אדומים.
מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל כתב בספרו שו"ת הרב הראשי שיצא בשנת תשס"ח: "מועצת הרבנות הראשית בזמנו החליטה, שאסור להכנס כלל להר הבית. היא קבעה שלט מיוחד במקום כדי להודיע לציבור על כך. הסיבה לאיסור זה, כי אין אנו יודעים את הגבולות המדוייקים של הר הבית המקודש. אולם לשוטרים ולחיילים השומרים על המקום, מותר להכנס לשם מדין כיבוש, ובזמנו הוצע שלפחות ילכו למקווה לפני כן".
"בזמנו הצעתי לבנות בית כנסת, לא בשטח הר הבית ממש אלא מחוץ לחומה, בצד מזרח, במקום גבוה שיראה למרחוק. אבל מאחר והמקום היה שייך לווקף הערבי, ושם היה בית קברות, לא יצא הדבר לפועל. עיין מה שכתבתי בתחומין כרך ג' עמ' 423".
עוד באתר:
בתנועת מורא מקדש נמסר, שאמנם יש שמקשים, שמדברי מרן הגר"מ אליהו במכתביו משנות תש"מ-תשמ"ג נשמע שצידד בכניסה למקום מסוים על ההר בכל מיני תנאים. אך יש לציין כי לשונו בחלק ממכתבים מוקדמים אלו אינה חד משמעית, ובלאו הכי הגר"מ אליהו זצ"ל מבהיר שם מפורש כי כניסה כל שהיא תתאפשר רק "בהסכמת, ובהרשאת, ובהגבלת הרבנות הראשית לישראל", וכי "רצוי לחשוב על בנין בית כנסת במקום המותר לכל הדעות", ובאופן ש"יהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים". דומה שתנאים אלו רחוקים מלהתקיים בימינו.
בארגון מורא מקדש מצרפים את דברי הראי"ה קוק זצוק"ל שכתב "מה שאין אנחנו נכנסים לפנים מן הכותל, הוא לא מיעוט זכויותינו ומיעוט קישורנו אל המקום הקדוש הזה, אלא מפני רוב הקישור שלנו אליו ואל רוממות קדושתו".
