הסוף לייעוץ המקצועי של הסיעות החרדיות וקבלת הקהל?

מבקר המדינה יוסף שפירא יוצא חוץ נגד קבלות הקהל המקצועיות שמנהלות הסיעות החרדיות בערים השונות, בהן נוטלים חלק אנשי מקצוע, עורכי דין או רואי חשבון, ומומחים למשכנתאות.

בדוח המבקר שפורסם אמש כותב המבקר כי במסגרת הביקורת הועלה כי "סיעת אגודת ישראל הפעילה באופן קבוע לשכות לקבלת קהל ללא תשלום בשלושה סניפים (קריית גת, ערד ואשדוד) בהן ניתן ייעוץ פרטני לאנשים שפנו ללשכות אלה על ידי גורמים מקצועיים ובכלל זה ייעוץ משפטי במגוון תחומים על ידי עורכי דין; ייעוץ מס על ידי רואי חשבון; ייעוץ משכנתאות וזכאות במשרד השיכון; ייעוץ בנושאי זכויות הילד המיוחד ועוד.

המבקר מתייחס עם לקבלת הקהל של דגל התורה וכותב כי "סיעה אחרת, דגל התורה, פרסמה כי במשרדיה מתקיימת מדי שבוע קבלת קהל למתן ייעוץ פרטני ללא תשלום על ידי עורך דין בכיר בלשכת עורכי הדין, בנושאים משפטיים: דיני עבודה, תכנון ובנייה, ביטוח לאומי, הוצאה לפועל ועוד. שתי הסיעות האמורות לא נתנו ביטוי בחשבונותיהן לפעילויות ההתנדבות האמורות של נותני הייעוץ, המהוות לכאורה תרומות בשווה כסף בהיותן בגדר עיסוקם של המתנדבים.

עוד באתר:

סמוך לצפת

חשב שהכביש הוא מסלול מרוצים: צפו בתיעוד

אבי יעקב

צפו

עימות בין ראש העיר לבן גביר: "העיר הזאת לא שלך"

אבי יעקב

בתפילה, בשמחה ובבטחה

השר פרוש הציג את מתווה הילולת הרשב"י במירון תשפ"ה

נתי קאליש

גיבורי כוח

"האש לא עברה את השביל": כך שמרה השמיטה על השדות

שמעון כץ

סיעת אגודת ישראל טענה כי "מדובר בייעוץ ראשוני שלא נהוג לגבות בגינו כסף אף במשרדו של המתנדב" וכי "מקבל השרות הינו האזרח והסיעה לא קיבלה כל ייעוץ משפטי". סיעת דגל התורה טענה אף היא כי התנדבותו של עורך הדין הבכיר במשרדיה איננה בתחום עיסוקו, שכן המדובר בייעוץ ראשוני בסיסי ללא אחריות משפטית בשונה מייעוץ משפטי מקצועי שנהוג לגבות עליו תשלום, כגון: עריכת מכתבים או כתבי טענות.

המבקר טוען כי "באשר לעצם הפעלת הלשכות לקבלת קהל במשרדי הסיעות, הסבירו הסיעות כי פעילות קבלת הקהל במשרדיהן מהווה חלק אינטגרלי מפעילותן שנועדה לשמור על קשר עם הציבור. בהקשר לכך טענה סיעת אגודת ישראל כי פעילות זו "תומכת בפעילותה הפרלמנטרית של הסיעה, הייעוץ ניתן בנושאים שבין אדם לרשויות ועל ידי כך מועברים נושאים לטיפול פרלמנטרי על ידי חברי הכנסת ונשמר קשר עם הציבור".

סיעת דגל התורה טענה כי כבר במועד הקמתה, היא חרטה על דגלה את נושא הקשר עם הציבור והסיוע לקהל הרחב, ועל כן כל אזרח ללא קשר להשתייכותו הפוליטית מוזמן לפנות ללשכה לקבל סיוע במגעיו עם רשויות המדינה.

עוד הסבירה הסיעה כי "בלשכה נמצאים נבחרי הציבור מטעם הסיעה בכנסת וברשויות המקומיות, עובדי הסיעה, וכן מספר אנשי מקצוע שנותנים כולם ייעוץ ראשוני והכוונה לפונים בשלל נושאים. אנשים אלה בקיאים בדרכי ההתנהלות מול רשויות המדינה ובאופן זה מסייעים לפונים שאינם מצויים בעניינים אלה" וכי "שמיעת בעיותיהם הפרטניות של אזרחים היא כלי משמעותי המאפשר לחברי הכנסת ולחברי המועצות ברשויות המקומיות מטעם הסיעה ללמוד על תופעות שמעוררות קשיים מערכתיים, ולטפל בכך בכלים הפרלמנטריים והעירוניים העומדים לרשותם".

על כך מסכם המבקר וכותב כי "אין חולק כי הפעלת לשכה לתועלת הציבור למתן עזרה והכוונה בידי עובדים לא מקצועיים של הסיעה ונבחרי הציבור עשויה להיות חלק מהפעילות השוטפת של הסיעה. ואולם, בכל הנוגע למתן שירותי ייעוץ פרטני, לאנשים הפונים ללשכות, על ידי אנשי מקצוע בתחום מומחיותם כמתואר – אין לי אלא לחזור ולהדגיש כי יש בפעילות המתוארת משום הטבה ישירה בעלת ערך של ממש הן לסיעה והן למקבלי הייעוץ.

"זאת ועוד, אין שוני עקרוני בין קבלת הטבה כזו על ידי אנשים ספציפיים לבין קבלת מוצר או הטבה כספית. לענייננו, לא ניתן לחלוק על כך שקבלת שירותי ייעוץ מקצועי ללא תמורה בידי מומחה בתחום עיסוקו ובנגישות גבוהה עשויה להיות בעלת ערך משמעותי לכל אחד מהפונים הספציפיים ונודעת לכך גם משמעות כספית עבור המקבל – וזאת בערך כספי שעשוי בהחלט לעלות על הערך הכספי של מוצר שניתן בחינם.

"עוד נדרשתי לסוגיה זו והדגשתי כי "יש למנות בגדר ההוצאות שאינן עומדות בהגדרת החוק הוצאות בעבור תמיכה וסיוע למגזרים מסוימים בהתאם לאינטרסים של הסיעות, שכן אלה פוגעות בעקרון השוויון ויש בהן משום עקיפת ההסדרים שנקבעו למתן תמיכה מכספי ציבור ופתח להשפעה לא ראויה על ציבור הבוחרים".

"עצם העובדה שאזרחים הינם הנהנים הישירים של הייעוץ שניתן אינה שוללת מיניה וביה את האפשרות שהיה בהתנדבות גם משום תרומה לטובת סיעה. העמדת משרדי סיעה למתן שירותים מקצועיים ופרסום דבר קיומם כנערכים מטעם אותה סיעה ותחת חסותה הם שיוצרים את הזיקה בין טובתם של הפונים הנהנים מקבלת השירות לבין טובתה וקידומה של הסיעה, כך שמתן שירותי הייעוץ יוצר טובת הנאה לסיעה ובכך גלומה התרומה.

עם זאת המבקר אומר כי "בפעם הזו קיבלתי את הסברי הסיעות אשר סברו כי מתן שירותי יעוץ פרטני כמתואר כמוהו כקבלת קהל הנעשית באופן שוטף במשרדיהן, אך מצאתי לנכון להדגיש בפניהן את ההבדל המהותי בין מתן שירותי יעוץ מקצועי פרטני לבין קבלת קהל על ידי גורמים בסיעה שמטרתה שמירת הקשר עם הציבור.

ומזהיר: "להבא על הסיעות להימנע ממתן שירותי ייעוץ מקצועי פרטני בהתנדבות על ידי אנשי מקצוע, דוגמת שירותי ייעוץ משפטי על ידי עורכי דין, ייעוץ מס על ידי רואי חשבון או ייעוץ משכנתאות ותביעות צרכנות על ידי בעלי מקצוע מומחים, ובוודאי שיש להימנע ממתן שירותים כאמור על ידי חברות מקצועיות מסחריות שזהו תחום עיסוקן.

"לאור האמור, אני קובע כי מכאן ואילך, מתן שירותי ייעוץ מקצועי פרטני בידי אנשי מקצוע בהתנדבות בתחום מומחיותם ועיסוקם ייחשב לסיעה כתרומה אסורה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק. ברצוני להדגיש בהקשר זה כי אף אם הסיעה תשלם שכר לאותם אנשי מקצוע אשר נותנים שירותי ייעוץ פרטני מקצועי לא יהיה בכך כדי להפוך הענקת שירות כזה על ידי הסיעה למותרת; שכן, עדיין מדובר בשימוש בכספי המימון הציבורי לצורך מתן הטבה ישירה ושירותים אלה יוצרים זיקה פסולה בין הפונים הנהנים לבין הסיעה שהעמידה שירותים אלה לטובתם, ולפיכך אין להעניקם.