הנשיא ריבלין על גירוש המסתננים: "עניי עירך קודמים"

נשיא המדינה התייחס היום ארוכות לסוגיית גירוש השוהים הבלתי חוקיים בתשובה לשאלת שגרירים שהגיעו לכנס השנתי של משרד החוץ: ״צריכים להתמודד עם הבעיה, לאחוז את השור בקרניו ולהבין – עניי עמינו קודמים לעניי עם אחר, ויחד עם זה יש לנו חובה לכל פליט. יש צורך קודם כל לדאוג לבני עמינו, לאזרחינו״

איתי גדסי

כ"ג בשבט תשע"ח, 08/02/18 16:52

א+

א-

מסתננים ראובן ריבלין

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים היום, חמישי, בכנס ראשי הנציגויות הישראליות מאסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. בכנס השתתפו מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם, שגרירים וקונסולים מכהנים מנציגויות ישראל באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית וכאלה המיועדים לצאת לתפקידם במהלך החודשים הקרובים.

בדבריו הודה הנשיא לשגרירים והקונסולים על תרומתם למדינת ישראל בעבודתם לאורך השנה, עבודה אליה הוא נחשף בפגישותיו עם מנהיגי מדינות מרחבי העולם בארץ ומחוצה לה ואמר: "שוב ושוב אני נפעם מן השילוב בין המקצועיות שלכם ושל עובדיכם והמסירות העמוקה שלכם לשלמותה ולטובתה של מדינת ישראל."

"הסדר העולמי הנוכחי, הדיפלומטי והכלכלי הולכים יד ביד, הם אינם רק מחמיאים זה לזה, אלא הם תלויים זה בזה," אמר הנשיא עוד והוסיף: "צו השעה מכתיב לכולנו משימות חדשות: לבסס דיפלומטיה שמחפשת הזדמנויות ושווקים חדשים עבור הכלכלה הישראלית. יקיריי, המלאכה גדולה ורבה, אולם הרווח הלאומי שבצידה, רב עוד יותר. תודה לכם מכל הלב על תרומה מתמשכת לביטחונה, שלמותה ומעמדה של ישראל".

בהמשך המפגש נשאל הנשיא על ידי אחד השגרירים בנוגע לסוגיית גירוש השוהים הזרים בישראל והשיב: "אנחנו יודעים כבני אנוש וכעם בעל מוסר להושיט יד לפליטים. אני עוד זוכר כסטודנט, את החלטתו של מנחם בגין כראש ממשלה להושיט יד לפליטים הווייטנאמיים. החובה לפליטים היא חובה מוסרית ממדרגה ראשונה שכן אם אנחנו רוצים להיות אור לגויים אנחנו צריכים לתת את ליבנו אליה. עוד בימים הראשונים שבהם התחלנו לקלוט אנשים רבים שהגיעו לארץ, חשבתי שאנחנו צריכים לבוא ולברור ולברר, מי מהם פליט ומי מהם לא. להתמודד עם הבעיה בלי סייג ושיעור. זה הביא לגלים רבים של אנשים אשר ביקשו מקום בארץ, חלקם מתוך כך שנודע להם שבישראל מקבלים את האנשים ולא מגרשים אותם. הדברים יצרו באמת בעיה מול חסרי ישע בתוך מדינתנו ואזרחינו ומערכת שמכבידה על חברות מאוד מסוימות בתוך מדינת ישראל שאליהן התנקזו כל אותם פליטים כמו דרום תל אביב, כמו אילת, כמו מקומות נוספים בארץ.״

״אנחנו לא השכלנו בעבר לבוא ולקבוע מיהו פליט ומיהו לא פליט. כבר במשך שנים אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה, לאחוז את השור בקרניו ולהבין – עניי עמינו קודמים לעניי עם אחר, ויחד עם זה יש לנו את חובת המוסר היהודי לדאוג לכל פליט. יש צורך קודם כל לדאוג לבני עמינו, לאזרחינו. אנחנו צריכים להקל עליהם.״

״אני חושב שההחלטות שמקבלת הממשלה, כל אחת מהן בכיוונה ובהגיונה, הן בעלות משמעות רבה ובעלות היגיון גם כשלפעמים הוא נוגד להרגשה. עברו השנים ואנחנו היום צריכים לייצב את המצב, היום גם הצלחנו לסגור את הגדר, בואו נראה איך נמצא פתרונות. המנכ"ל קיים כבר מספר ישיבות יחד איתי בחלקן ועם גורמים שונים בממשלה ואני מוכרח לומר שיש תשומת לב רבה לכל הביקורת. אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים עם כאלה שנולדו כאן בארץ, שלא יודעים שפה אחרת חוץ מעברית, שהחברים שלהם הם מבתי הספר. שחלקם מוכן ורוצה ומשתוקק להתגייס לצבא. אני מוכרח לומר שלמדתי שאנחנו ערניים לכל אותן שאלות ושהאנשים שצריכים לקבל את ההחלטות, יוכלו לקבל החלטות שתוכלו להסביר בעולם. עד היום בכל פעם שאני פגשתי את המערכת הבין לאומית, מערכות האו"ם והמוסדות של האו"ם, בכל מה שקשור לפליטים הם הביעו התפעלותם מהסבלנות והסובלנות של מדינת ישראל. אנחנו צריכים לא רק להיות צודקים אלא גם חכמים וגם אנושיים.״