ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בפתח ישיבת הממשלה והתייחס למספר נושאים שעל סדר יומה של הממשלה.
"אנחנו מציינים היום שני אירועים שאין לי ספק שבפרספקטיבת הזמן יירשמו כהיסטוריה. הראשון הוא ציון העובדה שחברת התעופה ההודית "אייר אינדיה" טסה בטיסה ישירה לישראל לפני ימים אחדים, בקו ישיר מהודו לתל אביב. המשמעות ברורה לכולם. יש לזה משמעות תיירותית, כלכלית, טכנולוגית, מדינית, משמעויות ראשונות במעלה".
"הכלכלה הישראלית תתפתח בשתי דרכים – או במוצרים חדשים או בשווקים חדשים. מה שאנחנו עשינו כאן זו פריצת דרך לשווקים חדשים ענקיים וזה שינוי גדול מאוד. המטרה שאני מקווה שנסמן אותה היא שהטיסה הבאה או הטיסות הבאות יכללו גם טיסות ישירות מתל אביב למומביי בחמש שעות, פחות מתל אביב ללונדון. המשמעות היא כבירה".
עוד באתר:
"אני מבקש להודות, קודם כל, לאנשים שמלווים אותי כמה שנים בעשייה הזאת, בראש ובראשונה ליצחק מולכו ואחריו יריב לוין, לאלי גרונר וכמובן לישראל כץ ולרת"א. אלה דברים שהבשילו במהלך הזמן והם יוצרים פוטנציאל עצום למדינת ישראל. אני חושב שהמשמעויות ארוכות הטווח של זה יתבררו בהמשך, אבל כרגע אני לא חושב שאנחנו צריכים להרבות בדיבור מעבר למה שאמרתי כאן, על מנת לאפשר את אותן התפתחויות".
"אני מבקש גם להודות למאיר בן שבת, בעזרה ל"אייר-אינדיה", גם קודמך בתפקיד עזר לנו ומגיע להם. זו פעולה ארוכה, רובה בחשיכה, ועדיף שהיא תישאר כרגע כך, אבל אני מודה לך מאיר על הדבר החשוב הזה שעשית".
הדבר השני שאנחנו עושים שהוא בעל משמעות היסטורית – השקעה של קרוב למיליארד שקל בבריאות דיגיטלית. אנחנו מפתחים את תעשיות המחר. למעשה אלה תעשיות ההווה. הן מבוססות על שילוב של שלושה דברים – בסיסי נתונים גדולים מאוד, אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות. השילוב של הדברים האלה מייצר תעשיות חדשות. דוגמה, תעשיית הסייבר. היא מבוססת בדיוק על זה. אנחנו מובילים בעולם בתעשיית הסייבר, הגנת הסייבר, זה מבוססת על שלושת העקרונות האלה. דבר שני, פיתחנו כאן בשנים האחרונות תעשייה שנייה, תעשיית רכב אוטונומי שמבוססת על אותם דברים. אנחנו כבר בין המובילים בעולם גם בתחום הזה, כביכול מכלום".
"לפני שנתיים וחצי, סימנתי כיוון נוסף – הכיוון הזה הוא בריאות דיגיטלית. בפוטנציה זה יותר גדול מהסייבר, שהוא ענק, זה יותר גדול מהתחבורה, תחום ענק גם כן. התחום הזה של בריאות דיגיטלית מוערך בשישה טריליון דולר. בואו נניח שנקבל עשרה אחוז שוק ריאלי מתוך הפוטנציאל הזה, לא שלנו, שוק ריאלי עולמי בשנים הקרובות, לדעתי זו הערכה שמרנית, זה שש מאות מיליארד דולר שוק, ומתוכו, אם אנחנו נצליח, כפי שהצלחנו בסייבר וברכב האוטונומי ובתעשיות הרכב שלנו, אנחנו צפויים כאן להגדלה משמעותית במוצרים חדשים. הודו זה שווקים חדשים, פה זה גם שווקים וגם מוצרים חדשים".
"מהם המוצרים החדשים? יש לישראל בסיס מידע ענק שחובק כמעט את כל האוכלוסייה, באוכלוסייה די גדולה יחסית למדינות, נניח הבלטיות, שאחת מהן יש להן מיליון איש במאגר הזה, לנו יש קרוב ל-9 מיליון איש. זה מאגר נתונים ממוקד על הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחת מאיתנו בעשרים השנים האחרונות. זה נכס עצום ואנחנו רוצים להעמיד אותו לחוקרים ולמפתחים ולחברות על מנת לקבל שני דברים – אחד, רפואה מונעת, שתיים, רפואה פרסונלית, מכוילת אישית לאדם. זה כמובן תלוי בהסכמה של כל אדם ואדם, הזכות הזאת נשמרת לחלוטין, אם למסור את הפרטים האישיים שלו ואם לא הוא בתוך הקולקטיב. הקולקטיב עצמו יש לו ערך עצום. אנחנו כאן פורצי דרך ברמה העולמית, ההתעניינות של חברות עולמיות היא עצומה, כבר נפגשתי עם רבים מהם, הם רוצים כולם לבוא הנה, בצדק, הם רואים שזה כיוון חדש".
"ההצלחה לא מובטחת. ההשקעה יחסית, בעיניי, היא לא גדולה, 960 מיליון שקל, זה לא סוף העולם, אבל זו השקעה משמעותית שהממשלה עושה כדי לתפוס את תעשיות העתיד, להביא אותן לכאן כדי שאנחנו נהיה מובילים. זו החלטה עוצמתית מאוד ויש לה שותפים, בראש ובראשונה אלי גרונר, השרה גילה גמליאל, שר האוצר, סגן שר הבריאות, כולם שותפים למהלך החשוב הזה".
נתניהו אמר: "אני רוצה להבהיר שהתפתחות של תעשיות כאלה היא לא תמיד החלטה ממשלתית. תעשיית הרכב התפתחה מאליה, פשוט לא הפרענו לה. לא הפרענו לה על ידי רגולציה עודפת, לא הפרענו לה על ידי מסים גבוהים, אז היא התפתחה מאליה מהיתרון הזה של BIG DATA, קישוריות ואינטליגנציה מלאכותית. זה קורה מעצמו. הסייבר לא קורה מעצמו, הוא מחייב הזנה, השקעה בלתי פוסקת שלנו, ביחידות התקשוב והמודיעין שלנו, לכן זה תלוי השקעה ממשלתית. בבריאות זה לא קורה מעצמו, זה מחייב השקעה שלנו, להציב את החזון הזה ולכוון בצורה בריאה – ואנחנו עושים את זה".
"אני מצפה מכם להביא לי עוד נקודות כאלה, לראות איפה הפעולה שלנו מייצרת את היתרון היחסי הכביר הזה. בארוחת ערב עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, הראינו לו את כרטיס הבריאות, הוא אמר: אני גם רוצה אחד כזה. אמרתי לו: אחד כזה זה לא מספיק, אתה צריך 1.3 מיליארד כאלה, או פחות. והוא מאוד נלהב מהדבר הזה. למעשה, כל המדינות ואלפי חברות כרגע מתחרות על הדבר שאנחנו מחליטים להשקיע בו היום".
"כל העולם רוצה בריאות, כולם רוצים לנסוע במכוניות כאלה ואחרות. כולם רוצים תחבורה, כולם רוצים ביטחון שלא יפרצו לחשבונות הבנק שלהם. כולם רוצים לחיות, לחיות בריא יותר ולחיות זמן ארוך יותר. זה השוק האולטימטיבי, זה הדבר החזק ביותר, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה אנושית. אנחנו יכולים לשנות. זה דבר גדול מאוד שהפוטנציאל בו הוא לפחות ענק, לכן אנחנו משקיעים בו. אני בדרך כלל לא ממהר להשקיע כסף ממשלתי בחזונות, ואני קצת יותר זהיר, בהיותי בוגר של הסקטור הפרטי. אני חושב שפוליטיקאים מהר מאוד תמיד באים עם חזונות, ננו חזון ומיקרו חזון ומאקרו חזון, יש להם כל מיני חזונות, אבל אנחנו זהירים. עד היום אנחנו היינו מדויקים מאוד, מדויקים מאוד בסייבר, מדויקים מאוד בתחומים אחרים, אני חושב שאנחנו מדויקים מאוד פה. זה יום היסטורי, ואני חושב שאנחנו נזכור אותו עוד שנים רבות".
"אני מבקש לגעת בנושא שלישי, הקונגרס האמריקני העביר את חוק טיילור פורס, החוק הזה נקרא על שמו של סטודנט אמריקני שנרצח ביפו, טיילור פורס, משפחה מופלאה. הוא נועד לשלול מהרשות הפלסטינית את מאות מיליוני הדולרים שהם משקיעים בעידוד הטרור ובטיפוח משפחות הטרור והמרצחים עצמם. אני חושב שזה איתות רב עוצמה של ארצות הברית שמשנה את הכללים. היא לא מוכנה לקבל את אמיתות העבר, או הייתי אומר את שקרי העבר, ולחיות איתם. היא פשוט חושפת שקר אחר שקר ונעמדת על אמת אחר אמת. אני מברך את הקונגרס האמריקני ואת הנשיא טראמפ על ההחלטות הללו, אני בטוח שאני עושה זאת בשם כל שרי ממשלת ישראל".
"זו הזדמנות לאחל לכל אזרחי ישראל ולעם ישראל באשר הוא, חג פסח כשר ושמח. אני חוזר על המלצתי הטובה: טיילו בארץ היפהפייה שלנו ואכלו הרבה חרוסת. חג שמח".
