לאור התרחבות השימוש הגובר והולך ברשויות המקומיות במצלמות אלקטרוניות לצורך אכיפת ומתן דוחות חניה, הצעת חוק אותה יזם יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב מבקשת להסדיר את הנושא, על פי הצעת החוק לא יוכלו כלל הרשויות להציב מצלמות אלקטרוניות לאכיפת דוחות החניה אלא רק רשויות אשר הורשו הוסמכו לכך והצב המצלמות תתבצענה במקומות בהם לא ניתן לאכוף בצורה המקובלת כיום, בנוסף דורשת הצעת החוק עליה חתמו אף יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל להציב שילוט בצורה בולטת לעין המזהיר מפני מצלמות אלו.
להצעת חוק זו מוצמדת הצעת חוק נוספת אשר מבקשת להשלים את הסדרת הנושא והיא דרישה לקיצור ימי משלוח הדו"ח לנמען, על פי המצב כיום ניתן לשלוח דו"ח עבור חניה שלא במקום מוסדר או נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית בפרק זמן של עד שלושה חודשים דבר אשר הכביד שכן רבים המקרים בהם לא ניתן לזכור את מהות העבירה ולהתגונן מפניה, הצעה זו דורשת לקצר את זמן משלוח הודעת הקנס לפרק זמן שלא יעלה על שלושים יום בלבד.
כזכור בבני ברק הוצבו לאחרונה מצלמות אכיפת חניה ברחוב כהנמן ועוררו סערה לאחר שגרמו לבעלי עסקים לסגור את החנויות בשל העובדה לא ניתן לחנות סמוך לחנות ולבצע קניות. זאת למרות שחלק מהתושבים בירכו על המהלך ואמרו כי זה מקל על עומסי התנועה ברחוב.
עוד באתר:
יוזם החוק ח"כ אורי מקלב הסביר כי אכיפה באמצעות מצלמות הינה דבר דרמטי מאוד שצריך להגיע לאחר דיון מקיף בכל הקשור לסוגיית הפרטיות של האזרחים במרחב הציבורי, בצורה זו האזרח אינו יודע להתגונן כראוי, צריך להגביר את המודעות והשקיפות כל שאדם ידע היכן הוא קיבל את הדו"ח ולא ככגנבים בלילה, צורה זו של אכיפה אפשרית במקומות ייחודים שלא ניתן לאכוף בצורה אחרת, זו אינה צורה להעשרת קופת עירייה אלא אמצעי הרתעה וכך יש להתייחס לזה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בשנים האחרונות נפוצה שיטת אכיפה כנגד עבירות חניה בתחומי הרשויות המקומיות, באמצעות מצלמות המותקנות במקומות שבהם מתבצעות עבירות חניה. השאלה אם שיטת אכיפה זו מותרת לפי החוק אינה ברורה, למרות שהיא משדרגת את אכיפת החוק ומהווה כלי הרתעה יעיל כנגד עבירות החניה היוצרות מפגעים, פקקים ועומסי תנועה ומסכנות את הולכי הרגל והנהגים.
לפיכך, מוצע לקבוע כי רשות מקומית תאכוף עבירת חניה באמצעות מצלמה רק אם תוסמך לכך. כמו כן, הפעלת אמצעי אכיפה זו ללא תמרור מתאים פוגעת בהרתעה וביכולת למנוע עבירות ואף מוציאה לעז על הרשות כי מטרתה בהעשרת הקופה ציבורית ובקצירת רווח כלכלי מביצוע עבירות בתחומה. לפיכך, מוצע לקבוע שאף אם רשות מקומית תוסמך לאכוף עבירות חניה כאמור, היא תעשה כן רק במקומות שבהם יש תמרור מתאים ובכך אמצעי אכיפה ישולבו בתמרור אזהרה מביצוע עבירות.
בנוסף מסבירים היוזמים כי החוק כיום קובע כי פרק הזמן בו ניתן לשלוח הודעת קנס לחייב על עבירת תעבורה של חניה במקום אסור או בנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית הוא שלושה חודשים למעט ממקרים שהרכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה עבירות תעבורה. לאור השימוש שהרשויות המקומיות עושות במצלמות לתיעוד עבירות חניה הן במצלמות קבועות והן בצילום באמצעות רכב בו הפקח יושב ומצלם. אין מפגש בין הפקח לנהג הרכב אלא הרכב מצולם והודעת הקנס נשלחת בדואר לבית החייב.
מכיוון שעובר העבירה לא מודע לצילום הרכב ועל כך שלמעשה הוא יקבל בעוד תקופה את הודעת הקנס בדואר יש לקצר את התקופה בה ניתן לשלוח את הודעת הקנס בכדי שבמידה והחייב ירצה לערר על חיובו, או מחמת טענה על סיבת העצירה במקום אסור או מחמת שלא הוא היה הנהג ברכב הוא יוכל לעשות זאת ולא יהיה מצב שקרות המקרה כלל לא זכור לו מחמת פרק הזמן הארוך בין קרות המקרה לקבלת הדו"ח בביתו.
