ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם היום בכנס תובנות ויעדים 2018 של משרד הבריאות. בדבריו התייחס לרפורמת הבריאות הדיגיטלית ואמר: "שלשום יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק – בריאות דיגיטלית. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים, שמבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע. אני מדבר כאן בעיקר על שילוב של שלושה גורמים שמשנים את העולם: בסיסי נתונים גדולים מאוד, מה שאנחנו קוראים 'ביג דאטה', בינה מלאכותית וקישוריות".
"אם אתם רוצים להבין כמה זה משנה את העולם, תסתכלו על עשר החברות הגדולות בעולם ב-2006 ועשר החברות הגדולות ביותר ב-2016. ב-2006 חמש מהן היו חברות אנרגיה, אחת מהן IT מייקרוסופט – ב-2016 זה התהפך. נשארה חברת אנרגיה אחת וחמש חברות IT גדולות, אתם מכירים את כולן: גוגל, פייסבוק, אמזון, הפכו לחברות הגדולות והחזקות ביותר בעולם. זה קורה בכל התחומים, זה קורה גם ברפואה. התחומים שאנחנו נכנסנו אליהם בעוצמה רבה, אחד מהם הוזכר כאן: סייבר – זה מבוסס על זה. ביג דאטה- אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות – ישראל הפכה לגורם עולמי".
"אבל הצורך הראשון זהו צורך החיים, תעשייה ענקית בפוטנציה. ולכן אני מאמין שאנחנו מסוגלים לחולל דבר דומה בתחום הבריאות. הבסיס הוא קודם כל בקופות החולים, במאגרי הידע שהם מחזיקים, מאגרי נתונים ממוחשבים, שחובקים כמעט את כל האוכלוסייה, מלידה עד שיבה. המאגר הזה של מיליוני מטופלים נבנה במשך עשרות שנים, יש מעטים מאוד כמוהו בעולם, ודרך אגב, יותר קטנים ופחות מגוונים. נניח במדינה בלטית מסוימת זו אוכלוסייה כמעט הומוגנית. פה יש לך פי שמונה גודל של מאגר נתונים והרבה יותר מגוון, כי אנחנו באים מהרבה ארצות. זה פשוט אוצר יקר. לכן חוקרים, יזמים, חברות גדולות, יכולים להאיץ באמצעות המאגר הזה רפואה מונעת וכן, גם רפואה אישית, רפואה פרסונלית, שמשפרת את תוצאות הטיפול. זאת כבר לא רק רפואה שמגיבה למחלות, אלא רפואה שרצה קדימה בצעדי ענק כדי לאבחן בזמן מחלות שונות, כדי להבין את המימד הגנטי שלהן, כדי למנוע את התהוותן מלכתחילה וכדי לקבוע מה היא ההשפעה של תרופות מסוימות על פלחים מוגדרים באוכלוסייה".
עוד באתר:
"עכשיו, קודם סייג גדול. ברור שנדרשת הגנה על פרטיות. אם מישהו מסכים למסור את נתוניו הרפואיים מיוזמתו – זאת זכותו. אבל אם הוא לא מסכים, או היא לא מסכימה, אנחנו נתארגן פשוט בצבת ברזל להגן על הפרטיות הזאת, זה קריטי. כשיש הגנה חזקה על הפרטיות ונוצר מאגר קולקטיבי יכולה להתרחש פריצת דרך מהפכנית בשירותי הבריאות".
"לכן החלטנו להשקיע בבריאות הדיגיטלית קרוב למיליארד שקל, בידיעה שבהחלט קיימת אפשרות שזאת תהיה תעשיית המחר. זה ודאי שזאת תהיה תעשיית המחר, בניכר – אבל מתוך מחשבה שכמו סייבר וכמו ברכב האוטונומי, זאת יכולה להיות תעשיית המחר היום, כאן בישראל".
"אני ביקרתי לאחרונה בסין, הייתה לי ארוחת ערב עם נשיא סין שי ג'ינפינג, הראיתי לו כרטיס מגנטי של אחת מקופות החולים והסברתי לו שבעזרת הכרטיס אפשר לקבל נתונים מפורטים על מצבו הבריאותי של אדם. אז הוא אמר לי: 'גם אני רוצה אחד כזה'. אמרתי לו: 'אחד זה לא מספיק, אתה צריך לפחות מיליארד'. הוא היה מאוד נלהב, גילה עניין רב בנושא, וכך גם מדינות רבות וחברות עסקיות שמתחרות על ההשקעה בשוק הבריאות הדיגיטלית".
"הפוטנציאל של השוק הזה מוערך בכשישה טריליון דולר במונחים עולמיים. אני כבר לא מדבר על תוצאות כמו הסייבר, אבל בואו נקבל 10%. המספרים הם אסטרונומיים, הפוטנציאל עבורנו, אנחנו צריכים נתח קטן משוק ענק. זה מה שאנחנו עושים פעם אחר פעם. בכל אופן, אלה סכומי עתק שחלקם יחזרו להיות מושקעים במערכת הבריאות, המערכת תזין את עצמה בזכות עצמה".
"היה לי שיח מאוד מעניין לפני ימים אחדים בארוחת בוקר במעון רה"מ, ברחוב בלפור, עם אילון מאסק. שמעתם עליו? בסך הכל אדם שהולך להגיע למאדים בכוחות עצמו, זה הכל. הייתה שאלה טובה: האם המכונות יגברו? אני לא אגיד מה הוא אמר, אבל אני מאמין באדם. החדשנות הטכנולוגית אינה מייתרת את האדם – כן, אני מכיר את הרובוטים ביפן הסועדים את האנשים, אני מכיר – היא אינה מייתרת את האדם, אינה מייתרת את הנשמה, אינה מייתרת את יתרת הנשמה, אינה מייתרת את הצורך שלכם לשים דגש על ההיבט האנושי בטיפול הרפואי".
"מערכת הבריאות עוסקת בבני אדם והיא מצווה על כבוד האדם. אני רוצה להודות לכם על תרומתכם לכבוד האדם. אני רוצה להודות לכם על התרומה שלכם בארץ ובמשלחות בחוץ לארץ. במקומות של שכול, במקומות של אסונות. אתם מראים שהעם שלנו והרופאים שלנו הם ממש אור לגויים. אני רוצה להודות לכם על ההגשמה של כל היעדים הללו ואני מאחל לכם המשך הצלחה למען עם ישראל ולמען האנושות".
