זמן רב ידוע, שמחסור בשינה מוביל לעייפות מתמשכת, ופוגע ביכולת התפקודית והקוגנטיבית.
מסתבר, שלחסך שינה, יש גם קשר ישיר להשמנה, והוא אחד מאותם הגורמים לתופעת השמנת היתר, השכיחה בחברה המערבית בעשורים האחרונים.
"חסך שינה", הנו מצב המוגדר כמיעוט בשעות שינה. כלומר, שינה קצרה מהנחוץ בכדי לתפקד באופן תקין.
עוד באתר:
בממוצע אנשים ישנים בין 6-8 שעות ללילה. חלק מהאנשים זקוקים אף ל- 9-10 שעות שינה, אך חלקנו יכולים להסתפק גם ב- 4-5 שעות ללילה ולקום רעננים, ובעלי יכולת תפקודית טובה למהלך היום.
חסר בשעות שינה גורם לתחושות של רגזנות, אובדן שליטה, פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון.
במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בדקו את המנגנונים האחראיים לקשר בין חוסר שינה והשמנה, בעיקר בכיוון הפעילות ההורמונלית. בחקר נושא האכילה, קיימים שני הורמונים המשחקים תפקיד עיקרי במערכה:
לפטין (Leptin), וגרלין (Ghrelin). הלפטין הנו הורמון המופרש ברקמת השומן, הגורם לדיכוי מנגנון הרעב. גרלין לעומתו, הנו הורמון המופרש ממערכת העיכול וגורם לתחושת רעב.
השינה היא מצב הורמונלי המביאה לאיזון בתחושת הרעב. בעת חסר בשעות השינה מצאו ירידה של עד 18% ברמות הלפטין (הגורם לגוף להיות רעב), ועלייה של עד 28% ברמות הגרלין (המעלה את רמת התיאבון). ממצאים אלו מסבירים את הנטייה לאכול כאשר עייפים.
בסקר של 8274 ילדים ביפן בגילאי 6-7, נמצא קשר הפוך בין מספר שעות השינה והשמנה. לילדים שישנו 8 שעות שינה ומטה היה סיכוי להיות שמנים פי 2.87 לעומת ילדים שישנו 10 שעות שינה ומעלה.
במחקר נוסף שבדק 785 ילדים מ- 10 ערים בארצות הברית, ולאחר ניתוח הרגלי השינה שלהם, משקלם וגובהם (בכדי להעריך מדד BMI ), מצאו גם כן, שסבירות השמנה גבוהה יותר בקרב אלו שישנו פחות שעות שינה בלילה. ההנחה היא שילדים עייפים, לא יוצאים החוצה ומשחקים, וכך הם בעלי סיכון גבוהה יותר להוצאה אנרגטית נמוכה יותר, כלומר להשמנה.
העלייה הטבעית ברעב, לאחר מספר שעות שינה מצומצם, השינוי ברמות ההורמונים, וחוסר השליטה, גורמים לנו לעלייה בתאבון, משיכה למזונות עתירי קלוריות ובעיקר פחמימתיים.
המסקנה המתבקשת, בתוך ניסיונות ההרזיה המרובים, במצב של עודף משקל, היא אירגון היום בצורה יעילה יותר, על מנת למקסם את מספר שעות השינה הנחוצות. ובמצב של עייפות מצטברת, וריצה טבעית למקרר, שווה לעצור ולבדוק לשנייה: האם הרעב הוא שמדבר או שאולי העייפות היא שמכריעה אותנו?. במקרים רבים לא נצליח להשתלט על מנגנון אכילה זה, אך ביכולת הזיהוי, נוכל למזער את הנזק מהקלוריות הנאכלות, ואם ניתן לאפשר לגוף את הצורך האמיתי לו הוא זקוק – נמנום קל או שינה אמיתית ארוכה.
איילת נדיב – דיאטנית קלינית M.Sc, אחראית מחלקת דיאטה, סטודיו C
נטע מלחי – דיאטנית קלינית B.Sc
