שר הביטחון אביגדור ליברמן נאם היום (חמישי) בכנס בר אילן והתייחס לחוק הגיוס אותו הגיש השבוע על סמך מסקנות וועדת הגיוס שגיבש בקרב בכירי משרד הביטחון והצבא.
"חוק הגיוס שהובא, הוא אולי הכי מאוזן והדבר היחידי שיכול לענות על כל הבעיות, על כל הדרישות ועל כל הוויכוחים, כי מלכתחילה אמרתי שאם רוצים באמת להעביר חוק אז כל אחד צריך פשוט לוותר על האג'נדה הפוליטית הפרטית שלו ולבנות משהו ממלכתי".
"לכן החוק שהובא לא עונה על האג'נדה ותפיסת העולם שלי, ובטח גם לא עונה על תפיסת עולמם של דרעי או ליצמן, אבל זה חוק שהוא באמת התשובה אולי המוחלטת לדרישות צה"ל".
עוד באתר:
לדבריו: "זו פעם ראשונה שנקודת המוצא בגיבוש החוק היא לא הוויכוחים הפוליטיים ולא הניסיון לגייס את קולות מצביעים, אלא מה לעשות לטובתו של צה"ל בהקשר הזה. לכן הקמתי ועדה שהיא מורכבת נטו מאנשי צבא וביטחון, בלי שום זיקה למערכת הפוליטית ואמרתי שיש שני קווים מנחים מבחינתי, אחד שהחוק המובא יהיה מקובל ב-100% על הרמטכ"ל וראש אכ"א, והשני שהוא יעבור בג"ץ. בין שני הקווים המנחים ניסחנו את המתווה שמשמש כבסיס לאותו חוק, ותסתכל, עובדה שהחוק הזה עובר בלי סערה, בלי מלחמה, כולם מבינים שזה חוק ממלכתי נטו, שהוא לטובתו של צה"ל ואני מקווה שאנחנו נעביר אותו ככתובו, כלשונו, כי זו האופציה היחידה".
ליברמן הוסיף ואמר: "ראיתי שגם התגובות במערכת הפוליטית אלו תגובות די שקולות ולכן יש תקווה שפעם ראשונה נפתור את הבעיה הכואבת הזו והיא גם מכניסה הרבה דם רע גם בציבור, גם בדעת הקהל, גם בפוליטיקה הישראלית שפעם אחת נסיים את זה ונשלים את החקיקה ונקבל את החוק הכי ממלכתי שאפשר. צריך להבין שצה"ל הוקם ב-48', שר הביטחון הראשון ניסח מה תפקידו של הצבא ובניגוד לצבא הרגיל שיש לו משימה אחת שזה הגנה על אזרחי המדינה וגבולות המדינה, צה"ל מהרגע הראשון משמש ככור היתוך של החברה הישראלית וזה אולי התפקיד הנוסף שצהל ממלא מאז '48 בהצלחה רבה. לכן גם כאן צה"ל לקח על עצמו גם במסגרת אותה משימה לשמש כור היתוך, משמש הגורם המאחד ולא המפריד, חוץ מזה זה בסופו של דבר חיילים שאמורים להגיע לצבא ולהיות חלק ממערך צבאי".
"אני חושב שהגישה היחידה האפשרית שמאפשרת לנו בלי לריב ובלי להפוך את הנושא הזה שוב לפוליטי, לחזור לנושא ערכי. בהחלט הגיוס לכול זה חלק מאותו מתווה שגיבשנו, גם אני חושב בנושא של הסנקציות, גם ללכת בצורה חכמה, כלומר ברור שאי אפשר בבת אחת לגייס 100% חרדים, אלא יש מתווה הדרגתי שמאפשר לקלוט, כי גם קליטת חיילים חרדים היא קצת אחרת מקליטת חייל אחר אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים ליצור לפי החוק חברה שוויונית, שכולם מוכנים לחיות ביחד, עם כל השוני של כל אחד בתפיסה והחוק עונה על זה. אני לא רואה שום אופציה אחרת לשום חוק אחר שיהיה באמת מכנה משותף לכולם. מעבר לחוק יש נתונים שצריך להבין שהם די מדאיגים, גם אלו שחל עליהם גיוס חובה, אני לא מדבר על החרדים, אלא אלו שחל עליהם חוק גיוס חובה, נכון להיום מתגייסים רק 67%, ומתוכם 14% נושרים בדרך. בפועל יש לך היום מאלו שחייבים להתגייס רק 53% בפועל מתגייסים, משרתים ומסיימי שירות, קצת יותר ממחצית. זה מה שצריך להטריד".
"גם כשאתה מדבר על אנשי מילואים, במיוחד על מפקדי מילואים פעילים, במדינה של 8.5 מיליון איש באוכלוסייה הכללית, כמה מפקדי מילואים פעילים יש במדינת ישראל ממ"פ עד מפקדי אוגדה? 2,600 איש. זה החברה הכי ערכיים שנושאים בנטל. בלי קשר לכל הסוגיות האחרות זה צריך להפוך למוקד הוויכוח האמיתי, על מה קורה בתוך החברה הישראלית. הפתרון הוא חינוך, גם החברה צריכה לסמן מה סדר העדיפויות שלה ובאמת אתה פוגש בצבא, במילואים, את האנשים אולי הכי ערכיים." "מערכת החינוך חייבת להיות אולי קצת אחרת ולא להתבייש להבליט את החלק הזה בחינוך שלנו, עם ישראל ערבים זה לזה, המחויבות, צבא העם, זה המודל, כך הקמנו את המדינה וחייבים כך להמשיך. אבל גם באוניברסיטה, גם במקומות עבודה, חייבים להתייחס גם לחייל משוחרר וגם לאיש מילואים קצת אחרת ולתת לו עדיפות. עם כל הכבוד לכל הפסיקות וחוקי היסוד, זה חוק היסוד הכי טבעי והכי חשוב למדינת ישראל."
