"אמר הקב"ה, אם אני מגלה אותם דרך מדבר הם מתים ברעב, אלא הריני מגלה אותם דרך ארמניה שהם כרכים ומחוזות ומאכל ומשתה מצוי להם" (מדרש איכה)
על רקע המדרש הזה, יצאתי אל נתיב הנדודים הגלותי, הפחות ידוע, לחפש האם נותרו שם שרידים יהודים מימות הגלות, או אולי ושמא היתה ארמניה אחד המחוזות שם התיישבו חלק מהגולים שגורשו מארץ ישראל.
כ-20 שנה חלפו מאז מצא הבישוף אברהם מקרטצ'אן את אותן שרידים יהודיים מובהקים. למרות השנים שחלפו נותרו אותן עדויות בגדר תעלומה.
עוד באתר:
המדרש שהזכרנו והעובדה כי בשפה הארמנית יש הרבה מילים בעברית, כמו העובדה המעניינת כי יש לא מעט שמות פרטיים עבריים בארמניה, שופכים מעט אור ומנסים לפענח את התעלומה.
היה זה במקרה, והרי אין מקרה בעולם, במהלך קייטנה לילדים קטועי רגליים, פצועי המלחמה הנוראה שהיתה בחבל נגורנו קרבאך, טייל מיודעינו הבישוף עם חניכיו סמוך לנהר יראגיס. שם, מעבר לנהר, על שלוחת הר בשטח כ-100 מטר המתרוממת מעל גדתו הדרומית של הנהר, הוא מגלה בתוך סבך שיחים 40 מצבות שלימות ומרשימות בהן חקוקות כתובות בעברית עם תאריכים מדויקים מלפני 700 שנה ויותר. מסתבר, כי בארמניה, בניגוד למה שהיה ידוע, חיה קהילה יהודית לפני כ-700 שנה. על פי הידוע, הקהילה היהודית האחרונה שהיתה בארמניה, מלבד הקהילה היהודית החדשה שנוסדה לפני כ-100 שנה, היתה מלפני כ-1650 שנה. מה שלא תואם ולא קשור למצבות שנמצאו.
20 שנה חלפו, עד היום לא ברור, מי היו אלו אותם יהודים שהתגוררו ונקברו באותו איזור הררי נידח. מה מוצאם? איך הם נעלמו? ומדוע אין תיעוד ועדות לאותה קהילה? יתכן מאוד כי אותן מצבות הן שריד ועדות לאותם יהודים גולים מארץ ישראל.
"וקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ.."
הכותב הוא עיתונאי, מרצה וחוקר תפוצות ישראל
