המחברת של רחל

שבוע טוב מורתי, איך עברה שבת?

טוב, אז אצלי עברה מעולההה.

לפני שהדלקנו נרות נרדמתי לשנייה ואז קמתי להדליק נרות. התפללתי עלי ועלייך ואת הטלפון שכחתי על השולחן בחדר. כיון שכבר הדלקתי נרות – הוא נשאר שם. הייתי נוראאאא עייפה לכן ישבתי בסלון ונרדמתי. בשעה 6 קמתי, עזרתי לערוך שולחן לקידוש ואכלנו. אחרי הארוחה הלכתי לחדר לברך ברכת המזון וכשסיימתי יצאתי מהחדר וישבתי בסלון. סוף סוף אף אחד לא הדליק מכשיר צפייה לכן חשבתי לנצל את זה ולדבר איתם.

סיפרתי להם מה עבר עלי כל השבוע, אבל רק את הדברים המצחיקים שהיו לי בבית הספר. ואז אחותי בירכה על המים, ובמקום לומר 'אמן' יצא לי 'אומן' וכולנו צחקנו. לאחר מכן אחי הדליק מכשיר צפייה וניסיתי שלא להסתכל למרות שזה היה משהו מאד מעניין. זה היה ניסיון שעמדתי בו ואני שמחה בכך.

בשעה 11 עליתי לישון ואמרתי קריאת שמע. קמתי בשעה שבע בבוקר אז הלכתי לשטוף פנים שטפתי את הפה ונטלתי ידיים. הלכתי להתפלל וסיימתי בשעה 8. הם קמו וחיכיתי בסלון והנה הם כן מתפללים למרות חשבתי שלא. אמנם רק ברכות השחר עד אדון עולם אבל שמחתי מזה שההתחזקות שלי השפיעה על המשפחה שלי. חשבתי שאבא שלי רק מניח תפילין בבוקר, מסתבר שהוא גם מתפלל בשבת. זה שימח אותי מאד. החלטתי לקום מאוחר יותר בשבתות כדי שירגיש יותר נוח.

אחי פתח את המקרר והוצאתי את השוקו. הפעם עשיתי את זה מהר כדי שאספיק לקחת לפני שהוא יחזיר אותו והספקתי. אחר כך ישבנו בסלון וכנראה מהשינה ישנתי לא נכון וכאבה לי מאד הרגל, כך שלא יכולתי לרקוד כהרגלי.. אמרתי, לא נורא, הכל לטובה. כנראה שהיום לא צריך לרקוד. ישבנו בסלון ואף אחד לא הדליק את המכשיר למזלי, לכן ישבנו ודיברנו. אחר כך התעורר לי חשק גדול ללמוד אנגלית. ידעתי שזו עצת היצר אבל זה היה מוזר, שהרי תמיד אין לי חשק ללמוד אנגלית ופתאום דווקא בשבת יש לי חשק. הוצאתי את הספר, פתחתי אותו, התחלתי לקרוא ואז אמרתי, דיי, זהו. אני לא רוצה ללמוד בשבת. בסוף, בגלל זה אני אכשל במבחן.

החזרתי את הספר והטלפון היה שם על השידה. הסתכלתי עליו וזה לא עשה לי כלום. התפלאתי מאד. בעבר, רק הייתי מסתכלת עליו היה רצון גדול לקחת אותו. עכשיו אני הסתכלתי ואפילו אין לי יצר קטן לקחת אותו, ברוך ה'. בשעה 12 עזרתי לערוך שולחן וכשסיימנו לאכול עזרתי לפנות. פיניתי הכל לבד, וכל מה שקשור למקרר השארתי על השולחן ואמרתי: פיניתי לבד, תעזרו במה שנשאר…

הלכתי לחדר לברך, הייתי צמאה ושכחתי למלאות לעצמי מים. למזלי היה בארון שישיית בקבוקי מים ולא הייתי צריכה לפתוח את המקרר. כולם הלכו לישון צהרים ולכן לא היה מישהו שיעיר לי כמו תמיד, למה את שותה מבקבוק ולא מהמקרר. בשעה 3 אחי ניכנס למקלחת ואמר, את תיכנסי אחרי, כי רק אני הייתי ערה. לא יודעת איזו מחשבה קפצה לי לראש כשאמרתי: אני לא יכולה להיכנס להתקלח. הוא שאל למה? אמרתי אמממ…. קר לי כעת. ככה משכתי את הזמן עד שיצאה השבת. אמרתי 'ברוך המבדיל' ונכנסתי להתקלח.

לאחר מכן הלכתי לאכול וכיוונתי לסעודת מלווה מלכה. בירכתי ברכת המזון, הפעלתי מכונה וסייעתי לאמא שלי לעשות דברים במחשב, כי רק אני יודעת את התוכנה הזאת. והנה רק עכשיו פתחתי את הטלפון.

שבת רביעית שאני שומרת בשלמות, ברוך ה'!











עוד כתבות שיעניינו אותך

אל תנסו את זה

דרמטי: אזרחים תיעדו את נפילת הטיל הקטלנית

גדי פוקס
שידור חוזר

בסמוך למרחב המוגן: רגע של הפוגה ושמחה עם הקול החדש

מערכת הקול החדש
זה לא מפסיק

מטח שני מאיראן בתוך שעות: נפילות נרשמו בדרום ובצפון

קובי פינקלר
אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס
שמחה לאיד

תיעוד דרמטי: אסירים חגגו את ירי הטילים ונענשו

גדי פוקס
פרטים חדשים

מדהים: כך התנהל מאחורי הקלעים מבצע החיסול באיראן

קובי אליה
כך זה נשמע

כשבצלאל קאהן פרץ לגל השקט בליל שבת

נתי שולמן
סיכום הלילה הקשה

בני ברק ופתח תקווה: 5 הרוגים במרכז; 3 לכודים בחיפה

פנחס בן זיו
יד קשה

מכוניות תופת והצפות ביוב: טהרן תחת מתקפה מאסיבית

שלמה ריזל
מקומם

"באר שבע של הבדואים": התיעוד והמעצר המהיר

אבי יעקב
צה"ל חושף

המדענים שחוסלו פיתחו את התקן הפיצוץ של פצצת הגרעין

קובי פינקלר
לילה סוער

מטח כבד מאיראן: מספר זירות נפילה; שלושה הרוגים במרכז

פנחס בן זיו
צפו בתיעוד

הזירה ברחובות: ניצול שואה חולץ מבין ההריסות

קובי פינקלר
צפו

למרות המחיר: "ישראל הייתה חייבת לעשות זאת"

אבי יעקב
שיחת חיזוק

הגר"ד לנדו: "לומדי התורה, נזר הבריאה, מקיימי העולם"

נתי קאליש
צפו

"אמא": צילמו באזעקות וספגו פגיעה ישירה

פנחס בן זיו
בחסדי שמים

הישג אדיר: צה"ל השמיד שליש ממשגרי הטילים באיראן

קובי פינקלר
כך זה נראה

צה"ל ממשיך לתקוף באיראן; השר כ"ץ מאיים

קובי פינקלר
יש לנו הקלטה

הישר מהקבינט: נתניהו ודרעי בשיחת חיזוק

יוסי חיים
הגר"י זילברשטיין:

"בבני ברק לא יפול; זה היה כמה מטרים אחרי גבול בני ברק"

נתי קאליש