'המרכז למדיניות נגד הטרור' בבנתחומי בהרצליה, אירח היום (שלישי) את שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון היום בכנס ה 18, יעלון נשא נאום על הטרור הפלסטיני והתפתחותו, האיום האיראני, השאננות האירופאית והסנקציות האמריקאיות והביקורת כנגד הממשלה בישראל בנוגע לבעיות הביטחון.
הנאום המלא: "המלחמה בטרור בעידן הזה הפכה להיות לאתגר לא רק של מדינת ישראל אלא של העולם החופשי. אני כאן מסתכל אחורה על מדינת ישראל למודת ניסיון במלחמה בטרור. טרם הוגדר בשם כזה – מתקפות של כנופיות על הישוב היהודי בארץ ישראל, לאחר מכן התקפות טרור כנגד יישובים הסמוכים לגבול, התקפות טרור כנגד יהודים בכל העולם על ידי ארגוני טרור פלסטיניים".
"בשנות ה-70 וה-80', טרור פלסטיני ואיראני בשנות ה-90' לפני ואחרי הסכמי אוסלו, טרור המתאבדים במה שכונתה אינתיפאדת אל אקצא, טרור הרקטות שנכנסה לשימוש על ידי חיזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה, טרור הבודדים, פיגועי דריסה, סכינאות שהתעצם ב-2015 ומכה במדינות שונות בעולם עד עצם היום הזה".
עוד באתר:
"החל מסוף שנות ה-60 שהתגייסתי הייתי שותף למלחמה בטרור גם בלוחם שהשתתף במלחמה בטרור הפלסטיני עד ספטמבר השחור, ואז בתוניס. התמודדות עם טרור המתאבדים לפני חומת מגן כרמטכ"ל, הייתי כשר הביטחון בהתמודדות עם רקטות ומנהרות בצוק איתן וטרור הבודדים, כתבתי מאמרים וספרים, אחד מהם פורסם לפני כשבועיים".
פירטתי את לקחיי האישיים ופרי ניסיוני מהמלחמה בטרור, לקחים טקטיים, אופרטיביים ואסטרטגיים. מדינת ישראל למודת הניסיון נלחמת היטב בטרור גם היום. ריכוז מאמץ מודיעיני מבצעי בכל מצב. אם יש הערות הן בעיקר לפוליטיקאים שלנו – זו ההערה היחידה כלפי פנים, הם מפטפטים יותר מדי, מתלהמים ומאיימים יותר מדי – אני נוקט בגישתו של רוזוולט – אחוז מקל גדול ודבר ברכות.
דוגמת ההתבטאות של היממה האחרונה, זו שמאיימת על הפעילות האמריקנית בעיראק – זו התבטאות מדאיגה. אני חושב שהאמירה באנגלית "אם אתה רוצה לירות תירה, אל תדבר" היא אמירה נכונה גם בלי לקחת אחריות על דברים שמדינת ישראל עושה באופן נכון גם בימים האלה.
היום מעל הבמה החשובה הזו אני רוצה להתמקד במספר לקחים ברמה המדינית-אסטרטגית, מדינתית ובינלאומית. לקח ראשון: האם ניתן לנצח טרור? מבחינתי שאלה לא לגיטימית. תשובה: חייבים לנצח טרור. כלל ראשון במלחמה בטרור: לעולם אל תיכנע לטרור. כלל קשה לעתים לפוליטיקאים אבל זה כלל ברזל שהוכח בהיסטוריה שלנו ככלל הנכון.
כאשר מדינת ישראל נהגה כך גם במצבים קשים של פיגועי מיקוח במעלות, אנטבה ועוד, טרור פיגועי המיקוח פסק והפסיק להיות כדאי. כאשר מדינת ישראל נכנעה כמו בעסקת ג'יבריל או גלעד שליט, הפכה את פיגוע החטיפה לכדאי עד עצם היום הזה. כאשר מדינת ישראל נסוגה מדינית מטרור ואלימות כפי שנתפס בהסכם אוסלו או בהתנתקות – הטרור גבר.
כאשר ישראל לא נכנעה לדרישות הטרוריסטיים כמו בצוק איתן – זה הוביל לארבע שנות שקט, הרתעה וריסון עד עצם היום הזה.
הלקחים הבאים קשורים למערכת הבינלאומית. קודם כל אנחנו צריכים להסביר שטרור הוא טרור הוא טרור. אין טרור טוב ואין טרור רע. העובדה שהמערכת הבינלאומית מבחינה בין טרור טוב לטרור רע מאפשרת קיומו והתפתחותו. האינטרס הבינלאומי מחייב את שמירת אינטרס הסדר העולמי של המדינות הריבוניות.
הסבלנות שמגלה הקהילה הבינלאומית כלפי המשטר האיראני למשל תומכת בטרור, חותרת תחת משטרים באזור ופוגעת לא רק באינטרס הישראלי. המשטר האיראני ממשיך להתנהג התנהגות סוררת והמערכת הבינלאומית לא מתמקדת בלהביא את המשטר הזה לאותה דילמה חשובה: להמשיך בפעילות הטרור או לסגת. המשטר מחמש את הג'יהאד האסלאמי והחמאס בעזה, את חיזבאללה בלבנון ואף גורמים קיצוניים בתימן.
המשטר הזה חותר מדינית ומסייע לטרור במדינות ערב השכנות ויש לו תשתית טרור בחמש יבשות. אז אתה שואל את עצמך, איך מדינות לא מצטרפות למהלך הסנקציות האמריקני בשל הפרות אלה? לא בגלל הגרעין, אלא בגלל האדרת נשק וטרור, איך האיחוד האירופי ממשיך להתלבט בהגדרת חיזבאללה כארגון טרור? בעוד מדינות המפרץ החליטו זאת כבר פה אחד.
העובדה שלבנון נחטפה על ידי המשטר האיראני ואזרחיה הפכו לבני ערובה של המערכת האיראנית זכו להתעלמותה של המערכת הבינלאומית. בכל עימות עתידי בלבנון, מדינת ישראל תצטרך לפעול נגד האיראנים ומדינת לבנון.
צריך שהמערכת הבינלאומית תתגבש ותפעל מדינית ודיפלומטית כדי להעביר כלל זה לגורמים הריבוניים ולא תתקוף ותגנה את ישראל. כאשר היא עושה זאת לאחר מערכה ברצועת עזה ומקימה וועדות כמו וועדת גולדסטון היא פועלת בניגוד לאינטרס של הסדר העולמי ומשרתת את גורמי הטרור גם אם לא התכוונה לכך.
כאשר המערכת הבינלאומית מגנה את העובדה שארגוני טרור יורים בכוונת מכוון על אזרחים ישראלים, משתמשים באזרחיהם כמגן אנושי ומגנים את ישראל במוסדות הבינלאומיים זו פגיעה בסדר העולמי ורוח גבית לטרור. כאשר המשטר האיראני משתמש בטיסות אזרחיות כדי להעביר אזרחי לחימה כמו שדווח היום בחדשות – אלה לא חדשות אלא ישנות.
המערכת הבינלאומית לא מתגייסת כדי לבודד את איראן ריבונית וכלכלית וזו מהווה פגיעה בסדר העולמי. מלחמה בטרור צריכה לכלול את הלחימה במקורות הכלכליים של הטרור. האמצעים שיש להפעיל הם סנקציות כלכליות נגד משטרים וגורמים אלה כמו איראן, חיזבאללה ולבנון. אנחנו רואים איך הסנקציות האמריקניות כבר זורמות לזרימת פחות כסף מחיזבאללה.
יש להמשיך בתביעות משפטיות נגד גורמים אלו גם – כמו שעושים בארגון שורת הדין. פגיעה בערוצי העברת הכספים של ארגוני הטרור ועוד. חוק טיילור פורס האמריקני שמקנה סיוע כספי לרש"פ להפסקת מימון האסירים הפלסטינים ובני משפחותיהם – שאין ספק שזה עידוד לטרור – מהווה חידוש חשוב שיש בו בהירות מוסרית וגם אסטרטגית.
גם בתחום הזה, התחום המדיני-אסטרטגי, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. לסיכום, אנו חייבים לנצח את הטרור. טרור הוא טרור הוא טרור. המערכת הבינלאומית חייבת להתעשת ולשתף פעולה לא רק בפן המבצעי צבאי אלא גם בפן המדיני-כלכלי בכדי למגר את הטרור באשר הוא.
חלקו של שיתוף פעולה זה מתקיים חלקית לאחר 9/11 אבל חלקו עדיין לא מתקיים. גם בפן המודיעין והסייבר. אין לנו ברירה אלא לנצח את הטרור, תודה.
