"עץ פרי עושה פרי למינו" (א, יא)
פירש רש"י "עץ פרי" – שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ … ועץ עושה פרי, ולא עץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עוונו נפקדה גם היא על עוונה ונתקללה. לכאורה, מדוע נענשה האדמה רק אחרי חטא אדם וחוה, לכאורה מיד כשקלקלה ביום השלישי לבריאה, היה צריך להענישה שלא הוציאה עץ פרי?
בספר "אמרי שמאי" תירץ, אמרו המפרשים על הפסוק "אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא", מהו "ואין עול" וכי היינו חושבים ח"ו שהקב"ה יעשה עוולה? אלא אין הקב"ה מעניש אדם, אלא א"כ גם קרוביו ומכיריו מגיע להם, שיסבלו מחמת שישמעו את העונש שקיבל. משום כך האדמה לא נענשה קודם שחטאו אדם וחוה וכל הנבראים, כי מהקללה של האדמה יסבלו גם הם, ולא מגיע להם הסבל, אולם לאחר שחטאו והיה מגיע ג"כ להם עונש, אז נענשה האדמה. וכן מתרץ ה"כלי יקר,, וז"ל: ונראה שלא קשה מידי, יען כי עיקר הקללה היתה שתוציא הארץ יתושים ופרעושים וזבובים, כמו שמפרש רש"י על הפסוק ארורה האדמה בעבורך, וכל אלו דברים, המזיקים לאדם, וכל זמן שלא חטא האדם לא נתקלקלה האדמה להעלות דברים ארורים, כי אף אם האדמה חטאה מכל מקום האדם מה פשע כי ידלקו אחריו פרעושים ויתושים, אבל כאשר חטא גם האדם נעשו שניהם ראויים לקללה זו.
עוד באתר:
ה"נודע ביהודה,, (בספר "דורש לציון") מתרץ, קודם שנבראו אדם וחוה, לא היה ניכר כלל העונש שהאדמה נענשה, ורק אחרי שנבראו אז מורגש עונש האדמה, לכן לא נענשה מיד ביום ג,, רק ביום ו, שנולדו אדם וחוה.
בפירוש "ידי משה,, (על מדרש רבה) מבאר באופן נוסף, כי יש להבין על מה ולמה, לא קיימה הארץ את צווי הקב"ה שאמר לה להוציא "עץ פרי"- שיהיה העץ נאכל כמו הפרי? אלא, לפי שאמר הקב"ה "עץ עושה פרי" בלשון יחיד, הייתה סבורה האדמה שכוונת הקב"ה רק על עץ אתרוג, ועל כן רק עץ אתרוג טעם עצו כטעם פריו, אמנם כוונת ה? הייתה על כל העצים. וכיון שעץ אתרוג היה שונה מכל העצים, נתאווה אדם הראשון לאכול מן האילן ההוא משום השנוי שהיה בו, ואם היתה הארץ מקיימת את צווי ה, ומוציאה בכל האילנות כן, לא היה אדם הראשון בא לכלל טעות. לכן נתקללה גם בחטא אדם הראשון שהיא גרמה לזה.
***
"ויאמר קין אל הבל אחיו … ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי" (ד, ח – ט)
מקשה הגאון מוילנא א. יש לדקדק, שלא מפורש בפסוק מה שאמר קין לאחיו? ב. מדוע הקב"ה אומר לקין "אי חבל אחיך" וכי היו כמה אנשים שקראו להם הבל שהיה צריך להדגיש לו הבל "אחיך" ג. מה תשובתו של קין "לא ידעתי,, בלשון עבר היה לו לומר לא יודע? אלא מבאר הגר"א, אמרו חז"ל (במדרש) שהבל היה גבור יותר מקין. נמצא שאם היה קין רוצה לקום עליו בדברי ריב להורגו לא היה יכול לו כי חלוש מהבל אחיו, לכן עשה קין בעורמה, הלך עמו ברמאות וקרא לו תמיד "אחיו,, כדי שהבל אחיו לא ישמור את עצמו ממנו. ולכן "ויהי בהיותם בשדה" מקום רחוק מהוריהם – "ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו".
זה שאמר ה' לקין "אי הבל אחיך" איה "האחוה" שאמרת להבל כי אחיו אתה? והשיב קין לא ידעתי, כלומר גם שאמרתי לו אחיו לא ידעתי אם אוכל לשמור ולקיים תכונת אח באהבה. ללמדנו מהי סופה של אחוה ואהבה מדומה. וכמה צריך האדם להזהר בזה עד מאד. אמנם כיצד ניתן להבחין בין אחוה אמיתית או מדומה? נראה שכאן בפסוק מרומז : "ויאמר קין אל הבל אחיו,, פירש הגר"א שהיה קין אומר להבל שהוא אחיו ־־ באחוה. לכאורה יש להתבונן מדוע היה צריך קין לחזור ולומר זאת להבל, וכי אינו יודע שקין הוא אחיו? אלא כאן סוד הדבר, כשאדם חוזר ואומר לחבירו או לאחיו פעמים אין ספור שהוא אחיו, סימן רע הוא, אחוה ־־ אין צורך לומר בפה, אלא זה דבר המורגש בלב…
שבת שלום ומבורך!
—
יהי רצון שיהיו דברי תורה אלו לע"נ הטהורה של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה זכותו תגן עלינו, אמן, שהשבוע יחול יום פקידת שנתו.
