חנוכה: להודות ולהלל \ הרב נהוראי משה אלביליה

בימים הללו עם ישראל חוגג את חג החנוכה, בהם מצווים אותנו חז"ל הקדושים "להודות ולהלל". דהיינו להודות לקב"ה ולהללו על הניסים הגדולים שעושה עמנו בכל יום.

מדוע ההודאה לה' מרכזית והכרחית בחיי היהודי? עד כדי כך שמצווים אותנו חז"ל בגמ' בברכות: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". בכל מצב על האדם להודות לבורא העולם, גם אם המציאות נראית לעיניו שחורה משחור, עליו להודות על כך לבורא כאילו זו השמחה הגדולה בחייו.

בספר "נר לרגלי" מביא הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א: "האדם נולד אטום מגושם וחומרי, ותפקידו בעולמו להסיר כל המסכים והמחיצות המסככים ומסתירים ממנו את אור ה', ולגלות שבעצם אפס זולתו ממש, ולהבין שהוא בעולם המתעתע בבני אדם באחיזת עינים לשקרם ולהתעותם מהאמת, וכל צעד בעבודה זו שווה הרבה למאד, כי הוא צעד תכליתי, אחר שכל המצוות אמצעי לתכלית זו".

ומפורשים הדברים בדברי הרמב''ן סוף פרשת ''בא'' ''ומטרת כל המצוות כדי שנאמין באלוקינו ונודה לו שהוא בראנו... שאין לאדם חלק בתורת משה, עד שיאמין שכל דברינו ומקרינו כולם ניסים, ואין בהם ממנהגו של עולם כלל, חלילה''.

כל מקרה המתרחש עם האדם מגיע באהבה גדולה מבורא העולם ואין דבר המתרחש "סתם", לא סתם פספסת את האוטובוס, ניסית להשיג דבר מסוים ולא הצלחת, איבדת דבר היקר לליבך ועוד. לכל מקרה יש תכלית ומטרה המחושבת לטובתך, לא סתם אותיות המילה "מקרה" מסתירות את העובדה שהכל "רק- מה'". וזו תכלית המצוות, להביא אותנו לאמונה בכך, וזהו תפקידנו בעולם.

מרן הרב שך זצ"ל באחת משיחותיו (טבת תשל"ד) מגלה לנו שלושה סעיפים המלמדים אותנו להתבונן בתכלית הניסים שעושה לנו הקב"ה בעולם:

• שעל ידי הנס מבין שהקב"ה עזר לו והושיע אותו מצרתו, שבאמת היה יכול גם שלא לעזור לו, והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הצילו, ומאחר שהקב"ה עזר והיטיב לו. לכן צריכים להודות לו, ויש למי להודות כי אין זה מקרה, אלא דבר מכוון בהשגחה, ובניסים שנעשו לכלל, כגון בנס חנוכה, קבעו חכמים יום טוב על הנס, כדי להודות לקב"ה על ההצלה. וכמו שנעשה לפרט נס צריך לברך ולהודות שעשה לי נס במקום הזה כמבואר בגמ' בברכות (נד.).

• שלאדם המאמין הנס הוא כמו דרשו ה' בהמצאו, יש זמנים שהקב"ה ממציא את עצמו לאדם, ויש זמנים שהם עת רצון, כמו שנאמר (תהלים סט,ד): "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" – עת רצון הוא התגלות ה' אליו, וזמן של ישועה הוא זמן של גילוי של עת רצון. מלך מלכי המלכים השליט בכל העולמות עומד לימינו ומרוצה לו ומיטיב לו, ועל זה קבעו את המועד של הנס, על הקרבה והריצוי שהתגלה בזמן זה.

• [ וכמה צריך האדם להשתדל בזמן זה לא לפספס את הרכבת העצומה של האהבה שהקב"ה מגלה אלינו בזמן זה] ובברכת הנס תקנו לומר "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" וכן ב"על הניסים", והמשמעות היא שאותו זמן הוא עת רצון בימים ההם ובזמן הזה והזמן עצמו מסוגל בכלל ובפרט, הקב"ה מראה פנים יפות כל שנה באותו זמן, ובכל שנה יש לשמוח כיון שהוא עת רצון, שהקב"ה ממציא את עצמו אלינו, ולכן חוגגים את זכרון הנס אף בזמן הזה שנים רבות לאחר הנס שהתגלה בזה עת רצון, אבל אצל מי שחושב שהנס הוא מקרה בלבד ח"ו, אין שייך לשמוח בשנה הבאה שהרי קרה מקרה והוא עבר ונגמר ואין זה נוגע לאחר זמן.

וזהו הכוונה במה שאמרו בנוגע לנס חנוכה(שבת כא:): "לשנה אחרת קבעום ימים טובים", היינו שקביעות המועד הוא במה שקובעים אותו לאחר זמן, שזה מוכיח שאיננו שמחים על המקרה ח"ו, אלא על הקב"ה והתקרבותו לישראל ועל זה שייך שמחה לאחר זמן. כמו בשנה הראשונה.

 

• הנס שופך אור על כל החיים שהנס נותן דרך ומזכיר ומלמד על הנהגת ה' התמידית. ומזה ילמד האדם איך להתנהג בכל הפרטים, ומכח הנס הזה האדם המאמין דן על כל המתרחש שזה נס. האדם אינו זוכר תמיד לראות שכל הבריאה היא נס. מי נותן לו את הכח לדבר? לראות? לחשו ? וכי הבשר חושב או מדבר? אין דבר אחר רק בורא עולם!

אלא שבמרוצת החיים האדם אינו תמיד זוכר זאת ועל ידי הנס הוא נזכר ורואה שסיבה פלונית איננה, והכל נס, הכל קשור לריבונו של עולם. ועל ידי שקורה לאדם נס הוא מבין שלא רק בשעה זו הקב"ה קרוב אליו ומרוצה אליו ומראה לו סבר פנים יפות, אלא בכל שעה ושעה יכול הוא לפנות ולבקש מהקב"ה, כי הקב"ה קרוב אליו ורוצה בו, וזה הדרכה ויציאה מהמבוכה וזה מוכיח(הנס עצמו) שיש לו (ה' יתברך) הנהגה על הכל.

וכל העולה מן האמור- אנו רואים לימוד אמיתי לחיינו בשלוש הנהגות של ניסים שטבע הקב"ה בעולם. וכל מה שנותר לנו זה לפתוח את העיניים ולקבל את השפע, וח"ו לא לתת למקריות להשפיע על האדם שיאמר "במקרה זה קרה..."

אם לא הצלחת עדיין לממש את שאיפותיך, בין אם אלו רצונות להשיג יותר ברוחניות ובין בגשמיות, אין בכך מקרה אלא הכל בא מבורא העולם בהשגחה פרטית לטובתך.

לכן עלינו להודות לבורא העולם על כל אשר הוא מביא עלינו, שהכל לטובתנו, גם אם לעיננו זה נראה אחרת. ופעמים שנפקחות לנו העיניים ונגלה לעיננו נס, אז אנו מבינים את הטובה המוסתרת מאחורי המציאות.

ע"י הנס אנו מתעוררים להבין גדלות ה' בעולם. על כן אנו מצווים בחנוכה "להודות ולהלל" על הנסים שהתרחשו איתנו "בימים ההם" ומהם ללמוד להודות "על נסיך שבכל יום עִמנו"- בזמן הזה.

בברכת חג חנוכה שמח

ושבת שלום שלום ומבורך,

לכל בית ישראל!!!

נהוראי משה אלביליה.