אמש (ראשון) נכנסו חיילים ותושבים להדלקת נרות משותפת בהובלת חטיבת יהודה ומועצה אזורית הר חברון.
בית הכנסת בסמוע, או אשתמוע בשמו המקראי, נשתמר מהתקופה שלאחר בית שני, אז התיישבו בהר חברון קהילות יהודית גדולות שעזבו את ירושלים לאחר החורבן.
במקום התקיימו מספר חפירות ארכיאולוגיות, לאחר מלחמת ששת הימים ובתקופות מוקדמות יותר, כיום ניתן לראות את שירידי בית הכנסת ובו מספר תבליטים, בימים אלו החלה עיריית סמוע בעבודות תשתית נרחבות סמוך למקום על מנת להכשיר את האתר לנקודת תיירות, זאת לאחר שבשנה האחרונה חזרו לפקוד את המקום מאות יהודים.
עוד באתר:
ד"ר דורון שר אבי וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג סיפר לקהל כי אוסף המנורות הגדול שנמצא בארץ מקורו בהר חברון. יהודי המקום בחרו את המנורה כסמל אותו חקקו במשקופי הבתים ובבתי הכנסת, "הרוצה להחכים ידרים" כפי שמנורת המקדש עמדה בפאה הדרומית בבית המקדש.
בחפירות הראשונות באתר נמצאו פסיפסים עם כתובות בעברית דומות לאלה שנמצאו בבית הכנסת הסמוך בסוסיא וכן חוליות של מנורה שנמצאה גם בבית כנסת שנחפר בתל מעון. המנורה שוחזרה ונחשבת למנורה האיכותית ביותר שנמצאה בארץ וכיום היא מוצגת במוזיאון ישראל.
בשנות ה-60 בוצעה בסמוע פעולת תגמול בעקבות הרג חיילי צה"ל כנגד הכוחות הירדנים על ידי כוחות מסיירת מטכ"ל, שריון וצנחנים, במהלך הפעולה נהרג מג"ד 202 יואב שחם.
הדלקת הנר השמיני אתמול בבית הכנסת העתיק, משחזרת את ימי הדרו של בית כנסת והיא התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין המועצה האזורית הר חברון וכוחות הביטחון.
ראש המועצה יוחאי דמרי אמר כי: "לאורך הדורות שימשה המנורה כסמלה של העם היהודי, זכינו ובהר חברון נמצא אוסף המנורות הגדול ביותר בארץ ישראל. המנורות נמצאו בפתחי בתים ומערות ובבתי הכנסת הקדומים, ריבוי המנורות מעיד על קהילות יהודיות שחיו כאן לפני אלפי שנים ונשאו בגאון את יהדותם וכמאמר שמעון החשמונאי: לא ארץ נוכריה לקחנו ולא על נוכרים השתררנו, אלא על נחלת אבותינו" תודה ענקית וחיבוק אוהב לחיילי צה"ל הגיבורים ולחטיבת יהודה על קיום הכניסות החשובות לבית הכנסת והמאמץ הרב שאינו מובן מאליו ובכלל על הביטחון שמעניקים לנו יום יום".
