לקראת פרסום הריאיון שנערך ב"ידיעות אחרונות" עם יו"ר חוסן לישראל בני גנץ, מפרסם העיתון קטעים נבחרים מהריאיון אותו ערכו שלמה ארצי וחנוך דאום.
בריאיון, מתייחס גנץ בחיוב לתכנית הגירוש מגוש קטיף ונוגע גם בסערה סביב סיפור סיכון חיילי צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן".
ארצי: צוק איתן נגמר, אבל ממשיכים לירות עלינו. אתה עדיין חושב שהמבצע היה הצלחה?
עוד באתר:
גנץ: "החמאס לקח שליטה על רצועת עזה. הם מרגישים את נחת זרוענו אחת לכמה זמן. נעשה את זה בהתאם לאינטרסים שלנו".
דאום: מבקר המדינה קבע שלא באתם מוכנים למלחמה.
גנץ: "זה לא שאמרנו: או־קיי, יש שם 30 מנהרות, הן לא מעניינות אותנו, אנחנו לא מכינים מודיעין, אנחנו לא מכינים תכניות הגנתיות, אנחנו לא מכינים יכולת התקפית, אנחנו לא מחפשים פתרונות טכנולוגיים".
ארצי: גם מאז ממשיכים למצוא מנהרות.
גנץ: "הפעלנו את שיקול הדעת שלנו מתי להפעיל את הכוח ההתקפי. עכשיו אני מציע שאתה וחנוך וציבור הקוראים שלכם יזכור: כשאתה נכנס עם צבא יבשה, יש מחירים. לכן, אתה הולך למהלכים האלה רק כשאתה חושב שאתה צריך. לא הכנו את זה בגלל בנט או בשביל בנט או משהו מהסגנון הזה".
דאום: תקפו אותך כי אמרת שסיכנת חיילים כדי לא לפגוע בחפים מפשע.
גנץ: “אתה מוכן שאני אשכיב בית חולים על יושביו? תענה לי בתור יהודי, בתור ישראלי, בתור לוחם בצה”ל”.
דאום: לא.
גנץ: “יפה. ואם אני רוצה להוריד אותו, אני צריך לוודא שאין בו אף אחד. לכאורה זה מטיל סיכון. אז אני אומר לחיילי גולני לבדוק שהוא ריק, כי תכף נוריד את הבית חולים. התהליך הזה לוקח כמה זמן, אחרי שווידאנו היטב שאין בו אף אחד, שש דקות, הבית חולים שכב. מוטלת עליי חובה להגן על העם שלי, לפגוע באויב שלי, לעשות את זה הכי טוב שאני יכול בכמה שפחות נפגעים בלתי מעורבים ‑ אני לא מסוגל להגיע לאפס ‑ ובמינימום סיכון לחיי חיילינו. לכן כל מי שמשחק בסיפור הזה, אני אומר לך, מְשחק מִשחק פוליטי”.
דאום: בוגי יעלון, שותפך, חושב שאוסלו היה אסון נוראי. הוא התנגד להתנתקות והוא חושב שאין פרטנר פלסטיני. מה העמדה שלך בדברים האלה?
"השאלה המרכזית היא שאלה ביטחונית. היא צריכה להבטיח את מדינת ישראל מבחינת הביטחון שלה. עכשיו יש פה את שאלת האינטרס. אנחנו – וגם ביבי אמר את זה בנאום בר־אילן – לא מחפשים שליטה על אף אחד אחר. אנחנו צריכים למצוא את הדרך שבה אנחנו לא מקיימים שליטה על אנשים אחרים".
דאום: אז אתה למעשה בעד מהלך דומה להתנתקות?
גנץ: "ההתנתקות בוצעה מתוך מחשבה מדינית של מדינת ישראל. הושג ציון גבוה מאוד לכל הצדדים המעורבים ביכולת לא לקרוע את העם כשזה בוצע".
דאום: אז אתה לא מצטער על זה שעקרנו משם את היישובים?
גנץ: "זה היה מהלך חוקי, שהתקבל על ידי ממשלת ישראל ובוצע על ידי צה"ל והמתיישבים בצורה כואבת, אבל טובה. צריך לקחת את הלקחים ולממש אותם במקומות אחרים".
דאום: אחרי שהשתחררת היית יו"ר של חברת היי־טק, "הממד החמישי". עשית קסם והעלמת בערך 40 מיליון דולר. השאלה אם אזרחי ישראל לא רשאים להגיד, או־קיי, הוא היה רמטכ"ל, אבל להיות ראש ממשלה כשהדבר היחיד שהוא הספיק לעשות מאז זו חברה שנכשלה?
גנץ: "תשמע, אני לא יכול לראות בממד החמישי סיפור הצלחה, בוא לא נבלבל את המוח. זו הייתה רק אחת משמונה או תשע פעילויות עסקיות שעשיתי. אני לא איזה טייקון ואני לא מחזיק מעצמי איזה איש עסקים. אני מציע גם לא לשכוח שזה קורה לתשע מתוך עשר חברות היי־טק. אז גם את זה, בוא נשים בפרופורציה".
דאום: אבל זה היה כישלון ענק.
גנץ: "זו הייתה אי־הצלחה שנבעה באמת…".
דאום: אבל אתה היית היו"ר.
גנץ: "הייתי יו"ר החברה אבל היו לה גם מנכ"ל ומשקיעים ושווקים. זה סיפור טיפה יותר מורכב. זה לא שאתה קם בבוקר ועושה מסדר".
ארצי: חוק הנאמנות בתרבות נראה לך סביר?
גנץ: "לא סביר בעיניי שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית. שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית. השר לביטחון הפנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי. הקבינט תוקף את הצבא וראש הממשלה תוקף את כולם".
ארצי: דבר איתנו על נתניהו. טוב ורע.
גנץ: "נתניהו לקח את התפקיד הכי קשה במדינת ישראל ובתור מי שבאמת נתן את עצמו, אני מחזיק ממנו פטריוט. שיהיה ברור: אני לא שונא את ביבי. אני ראיתי אותו ממרחק של מטרים ספורים ופחות. הבן אדם הוא ראש הממשלה של מדינת ישראל, אני לא שונא אותו. אבל אני חושב שהגיע שעתו לסיים את תפקידו בצורה מכובדת".
דאום: יש פער בין אלה שאומרים: לא נשב איתו מהרגע שיהיה שימוע, ויש כאלו שאומרים, לא נשב איתו מהרגע שיוחלט להגיש נגדו כתב אישום. אתה בטח מוכן פה לאיזו התחמקות יפה.
גנץ: "אני מתכוון לנצח ולפתור את העניין הזה דרך זה. זה ייגמר שם".
דאום: כולם אומרים שהם ינצחו.
גנץ: "לא. לא. אבל פעם ראשונה, בעשור האחרון, יש סיכוי. בוא נדבר ביושר".
דאום: אני בטוח שאם מישהו ינצח אותו, זה מישהו עם הרקע הצבאי שלך, מסכים. אבל מה לגבי כתב אישום? אתה לא תענה על זה?
גנץ: "אני מתכוון לנצח. אני מכבד את בחירת הציבור ואני מכבד את החוק. לא נראה לי סביר בכלל שתהיה פה אפשרות שראש ממשלה יכהן עם כתב אישום".
דאום: יש כמה חודשים מהשימוע.
גנץ: "אז אמרתי שאני עם כתב אישום לא אשב איתו".
דאום: אחרי השימוע או לפני השימוע?
גנץ: "אני לא אשב איתו עם כתב אישום".
דאום: מה שאני אכתוב בעיתון זה: "התחמק מלענות תשובה מדויקת", בסדר?
גנץ: "אבל אמרתי לך…"
דאום: הבנתי הכל. הכל ברור פה. עשרה חודשים מהשימוע, אתה תשב איתו ‑ עד כתב אישום.
