בכל מערכת בחירות, לפחות באלו האחרונות, נשמעים קולות בשולי החברה החרדית, הטוענים כי הצבעה למפלגות החרדיות, כבר לא אפקטיבית ולא מייצגת את כלל הציבור ומשכך הפתק אותו הם ישלשלו לקלפי יהיה של מפלגה חילונית, גדולה, כלל ישראלית, בדרך כלל הם מדברים על הליכוד. בעת האחרונה, נשמעים שוב אותם קולות כשהפעם הם טוענים בתוקף כי גם "אברכים אומרים שיצביעו לליכוד כי 'צריך להציל את שלטון הימין'".
אז, ברשותכם, בואו נעשה סדר. התשובה לשאלה האם חרדים נוהרים לליכוד, נחלקת לשניים. האחת רעיונית, אידאולוגית, השניה, במרבד נמוך יותר, תשובה לטיעונים עצמם.
נתחיל בתשובה השניה. ישנם טענות כי החרדים העובדים לפרנסתם לא מיוצגים בצורה מיטבית על ידי חברי הכנסת במפלגות החרדיות. טענה נוספת נשמעת גם מפי אלו המרגישים שייכות קלה יותר למגזר החרדי, כי הם לא מזדהים עם כלל הערכים המיוצגים וסדר העדיפויות המוביל את הרשימות החרדיות.
עוד באתר:
ובכן, טענות אלו אין בהן ולא כלום ונוסף על כך, טענות אלו חוזרות כבומרנג לטוענים עצמם. ראשית, המפלגות החרדיות מובילות קו ברור הפועל לקידום החרדים בשוק התעסוקה והאקדמיה.
ניקח לדוגמא, את חוק שילוב החרדים במשרות ציבוריות. על פי חוק שעמלו וקידמו שני יו"ר של סיעות חרדיות בכנסת, ש"ס – אריה דרעי ודגל התורה – משה גפני, שבעה אחוז מהמשרות בשירות הציבורי, חייבות להיות מאוישות על ידי חרדים. אגב, בדיון שנערך בישיבת הממשלה סביב החוק, ניסה השר יריב לוין מהליכוד, להכניס סעיף שמגביל את המשרה לחרדים ששירתו בצה"ל. כלומר, למנוע שיבוץ חרדים שרוצים לעבוד אך לא שירתו בצה"ל. ניסיון עלוב שנדחה אך נראה שמייצג את הלך הרוח של נציגי הליכוד.
כפי שציינתי, הטענות הנשמעות על ידי תומכי הצבעה לליכוד או למפלגות אחרות, מאחר וכביכול הנציגים החרדים לא מקדמים ולא מייצגים את הצרכים של הציבור החרדי העובד, שבות כבומרנג אל המחזיקים בהן. משבצת החרדי בליכוד נדחקה למספר מאד לא ריאלי ונציגה שהתיימרה לייצג חרדים במפלגת השמאל "העבודה" הגיעה לעשירייה השלישית, כל זה ועוד מוכיח כי הרצון להעניק לחרדים העובדים אפשרות לייצוג הולם במקומות ריאליים, לא קיים במפלגות הללו.
אך התשובה הזו אינה מספקת. התשובה הזו המסבירה למה בהחלט יש ייצוג לחרדים עובדים במפלגות החרדיות ובהחלט אין ייצוג ורצון לייצוג במפלגות הכלליות, היא רק משנית. התשובה האמיתית היא זו האידאולוגית.
החיוב בתורה לשמוע בקול חכמים הוא מצוות עשה – "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך.." ומצוות לא תעשה – "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.." כיהודים מאמינים אנו יודעים שהוראת גדולי ישראל היא זו המחייבת אותנו, גם אם איננו מבינים אותה.
כשהמנהיגות הרוחנית מחליטה על הצבעה למפלגות החרדיות, אין זה משנה אם אנו מרגישים מיוצגים מספיק, מיוצגים חלקים או אם בכלל. ההצבעה היא מצווה וחיוב מהתורה ומשכך, חרדים לדבר ד', שומרי תורה ומצוות, נוהגים כמצוות רבותיהם ומצביעים כפי הוראתם.
נכון, הציבור החרדי, רובו ככולו, מחבב ומעריך את פועלו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכון, הציבור החרדי, רובו ככולו, משויך לימין ולא לשמאל או המרכז. נכון, הציבור החרדי, רובו ככולו, לא מעוניין שמפלגות כמו של בני גנץ או יאיר לפיד, שחרטו על דגלם חוקים המבקשים לעקור ולהרוס כל מושג יהודי ודתי במדינה, יזכו בהנהגת המדינה. אבל הציבור החרדי הזה, שמעוניין שביבי יצליח, מחובר לימין וסולד מדרכם של גנץ ולפיד, הוא חרדי, ולכן הוא מצביע כפי הוראת גדולי ישראל.
