בטור הקודם עסקנו ברכישת דירה להשקעה, בדקנו בעיקר את הצד הפיננסי – מדידת ערכה של הדירה היום מול העתיד, בדיקת הביקוש בשוק השכירות לדירה כזו וחישוב יחס הרווח מהשכירות מול מחיר הדירה.
בטור זה נמשיך ונרחיב בנושא רכישת דירה להשקעה, הפעם מהזווית הטכנית:
עקב מצוקת הנדל"ן הקיימת במדינת ישראל בשנים האחרונות, יזמו הממשלה ובנק ישראל שורה ארוכה של צעדים במטרה לבלום רכישת דירות להשקעה, ואף לעודד את מכירתן, כדי לצמצם – ולו במעט – את הביקוש לדירות בארץ, ולהשפיע בכך על מחירי הדירות.
עוד באתר:
כך למשל, קיוו בבנק ישראל לבלום את התופעה לפיה היו משקיעים לוקחים משכנתא השווה למחיר הדירה, ומשלמים אותה מדמי השכירות. לצורך כך הוציא בנק ישראל הנחיה הקובעת כי מי שברשותו כבר דירה אחת, לא יוכל לקבל מימון של יותר מ-50% באמצעות משכנתא, כך שהוא יצטרך להעמיד מהבית לפחות 50% מעלות הדירה. לשם השוואה – משפרי דיור, המעוניינים להחליף את דירת מגוריהם, יכולים לקבל עד 70% מערך הדירה במשכנתא, ורוכשי דירה ראשונה – משוחררים אף מההגבלה הזו.
פער משמעותי נוסף הוא מחיר מס הרכישה המוטל על דירה להשקעה, בעוד דירה ראשונה שמחירה נמוך מ-1.42 מיליון שקל פטורה לחלוטין ממס רכישה, ועל הפער שבין סכום זה לכ-1.6 מיליון שקל תשלמו מס רכישה של 3.5%, ומעל לסכום זה – 5%, הרי שברכישת דירה נוספת גדל השיעור משמעותית.
בדירה להשקעה - כבר על מיליון השקלים הראשונים תיאלץ לשלם מס של 5%, הפער בין 1 מיליון ל-3 מיליון יחייב אותך במס רכישה של 6%, ואחוז נוסף במידה ומחיר הדירה גבוה מ-3 מיליון שקל.
במקרים מסוימים, עשויה להיות משמעות גדולה גם למס שבח, זאת במידה ובחרתם לרכוש דירה להשקעה יד שניה, ולא אחת חדשה מקבלן. אז עשוי להתגלות כי המוכר מחויב בתשלום מס שבח בסכום משמעותי – שעשוי להתגלגל בחלקו אליכם.
המידע כשרות לציבור באדיבות חברת 'חי"ש נופי ישראל'
