הסוף למחשכים: ההסתדרות תחויב בשקיפות ודיווח על פעילותה ונכסיה

שרת המשפטים הפיצה תקנות חדשות, ההסתדרות תחויב בשקיפות מלאה כלפי ציבור העובדים בישראל. השקיפות תכלול את 5 בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים ודוח הכנסות והוצאות | עד היום התנהלה ההסתדרות במחשכים למרות יכולתה להשפיע על כלל אזרחי ישראל באמצעות השבתת המשק. שקד: "זכותם של אזרחי ישראל לדעת מהם האינטרסים הנסתרים של ההסתדרות וזכותו של כל עובד לדעת מה ההסתדרות עשתה בכספו"

איתי גדסי

כ"ב באדר א׳ תשע"ט, 27/02/19 19:02

א+

א-

לראשונה ארגון העובדים הענק במדינה "ההסתדרות" המאגד בתוכו על פי הערכות מעל מיליון וחצי עובדים ברובם מהשירות הציבורי, הארגון נוסד ב-1920 מיסודם של הארגונים הסוציאליסטים, אינו שקוף כלל לחבריו המשלמים בו דמי חבר חודשיים ולציבור. הארגון מעורב עם המפלגות הפוליטיות, אך אינו נתן דיווח הוגן על מעשיו והאינטרסים אותם הוא מקדם יחד עם הוועדים הגדולים במשק.

יו"ר הימין החדש, שרת המשפטים איילת שקד, הפיצה היום (רביעי) להערות הציבור את תקנות השקיפות שיחייבו אגודות עותומניות בשקיפות ובדיווח. חובות הדיווח החדשות יכללו בין השאר את החובה לציין את חמשת בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים והתאגידים בשליטת הארגון ודוח מלא של הכנסות והוצאות.

אחד הגופים שיושפעו ביותר מהתקנות הוא ההסתדרות. עד כה אותן אגודות, דוגמת ההסתדרות, יכלו להתנהל במחשכים ובחוסר שקיפות, בניגוד לתאגידים אחרים ללא כוונות רווח המחויבים כבר היום בחובת דיווח ושקיפות.

"מוצע לקבוע כי אגודות עותומניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה", נכתב בטיוטת התקנות. "פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".

החשיבות שבחובת דיווח נובעת מהאופי המיוחד של ארגונים ללא כוונות רווח: אין בהם בעלי מניות שידאגו לאינטרסים של הציבור ולציבור הנהנים ממנו אין את היכולת ואת המשאבים לפקח על כך שהתנהלותו היא לטובת הארגון ואנשיו.

בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העותומניות הקיימות היום. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותומניות כעמותות ולא ניתן לייסד אגודות חדשות. יחד עם זאת, על פי ההערכה, עדיין קיימות בישראל אלפי אגודות עותומניות. חלק מהאגודות העותומניות הקיימות מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים.

על מנת שניתן יהיה לייצר מרשם של האגודות העותומניות הקיימות בישראל, מוצע לקבוע כי האגודות העותומניות הקיימות יעבירו דיווח חד פעמי ובו מידע בסיסי ביחס לפעילותן.

מעבר לדיווח החד פעמי יהא על האגודות למסור דיווח שנתי לרשם האגודות העותומניות.

לגבי ההסתדרות, נקודת המוצא היא שמדובר בארגון שעיקר מימונו הוא מדמי חבר המשולמים על ידי מספר גדול של חברים ומדמי טיפול שהם גובים ממי שאינם חברים בהם. מלבד זאת, לארגוני עובדים ולמעסיקים מוקנה מעמד מיוחד וסמכויות מיוחדות על פי חוק שגורמות לפעולתם להיות בעלת השפעה ציבורית רחבה.

בכלל זה הם בעלי השפעה כלכלית והשפעה על זכויות הפרט של אלה שאינם חברים בהם. אופיים של הגופים וסמכויותיהם מצדיקים להחיל עליהם חובת דיווח ושקיפות, לטובת הציבור, אותו הם אמורים לייצג.

השרה שקד החליטה לפטור אגודות עותמניות קטנות (בעלות מחזור שנתי הנמוך מחצי מליון ש"ח) ממרבית חובות הדיווח, וזאת בכדי שלא ליצור עליהן הכבדה רגולטורית מיותרת.

בהמשך להודעתה של שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש, איילת שקד, נמסר מההסתדרות כי: "פרסום טיוטת התקנות דווקא בתקופה זו מלמד כי השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות. ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה. עם זאת, ישנה חובה לוודא כי זכותם הבסיסית והיסודית של העובדים להתארגן לא תיפגע. ההסתדרות תבחן את טיוטת התקנות ובהתאם לכך תגיב".