הא הכניסה לפארקים עירוניים שעד כה היתה מכח החוק החינם, תשונה? שר הפנים אריה דרעי הפיץ טיוטת תקנות העוסקת באישור שניתן לו מכח חוק פקודת העיריות, להתיר לרשויות מקומיות לגבות כסף על כניסה לגנים ציבוריים. על פי התקנה המוצעת, היתר לגביית תשלום יינתן בתנאי ששטח הגן הוא 100 דונם לפחות, ושיש בסמוך לו גנים ללא תשלום, ושעלויות אחזקת הגן חריגות. נוסף לכך, תקנות נוספות חדשות.
טרם ברור האם מדובר בהסדרת סמכויותיו לצורך כללי או לצורך קידום מתן ההיתרים לרשויות המקומיות. היתרים שכמעט ולא ניתנו, אם בכלל.
בדברי ההסבר לתקנות נכתב כי בעקבות פסק הדין שניתן במסגרת בג"ץ אדם טבע ודין נגד עיריית רעננה ועל בסיס המלצות ועדה שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הפנים בנושא, מוצעות תקנות אלה. בהתאם לסעיף 249(8) לפקודת העיריות [נוסח חדש] שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לגבות דמי כניסה לגנים, גינות ומקומות מרגוע או נופש המשמשים את הציבור (להלן- "גן ציבורי") וזאת במקרים חריגים לפי כללים שיקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
עוד באתר:
בנוסף, סעיף 24(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] קובע כי סעיף 249(8) האמור יחול, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית. התקנות המוצעות מבקשות לקבוע כללים כאמור. בנוסף, התקנות מבקשות לקבוע כי השר ימנה "ועדה מייעצת" שתעביר אליו חוות דעת מנומקת לעניין שאלת עמידת בקשה שהוגשה על ידי רשות מקומית להתיר גביית דמי כניסה, כאמור, בכללים אותם מוצע לקבוע בתקנות.
פירוט עיקרי התקנות המוצעות:
תקנה 2 מבקשת לקבוע כי תקום ועדה מייעצת לשר הפנים שתפקידה יהיה לייעץ לשר הפנים בדבר התקיימות התנאים למתן היתר לגביית דמי כניסה וכן בדבר התקיימות העקרונות אותם על השר לשקול במסגרת החלטתו בבקשה למתן היתר גביית דמי כניסה.
בוועדה המייעצת יהיו שלושה חברים כלהלן:
נציג שר הפנים והוא יהיה יו"ר הועדה;
נציג השר להגנת הסביבה;
נציג שר משרד הבינוי והשיכון;
תקנה 4 מבקשת לקבוע כי רק בהתקיים מספר תנאים מצטברים יהיה רשאי שר הפנים לתת היתר לרשות מקומית לגבות דמי כניסה, כאמור.
התנאים הם:
1. מסופקים שירותים מיוחדים בגן הציבורי; שירותים מיוחדים הם שירותים מסוג מיוחד המטילים על הרשות המקומית עלויות חריגות, כאשר המדובר הוא בשירותים שאין הכרח על הרשות המקומית לספקם לפי הקבוע ב"מדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור".
2. שטח הגן הציבורי הוא 100 דונם לפחות.
3. קיימים ברשות המקומית שטחים ציבוריים פתוחים מפותחים והיקפם עומד בקבוע בנושא ב"מדריך להקצות שטחים לצרכי ציבור", אשר אינן נכללים בשטח הגן הציבורי בגינו מבוקש היתר לגבות דמי כניסה.
4. בקרבת הגן הציבור, בגינו מבוקש היתר לגבות דמי כניסה, ישנם גנים ציבוריים אחרים שהכניסה אליהם אינה כרוכה בתשלום.
5. ניתן מבחינת השתלבות הגן הציבורי במרקם העירוני לבצע את הפעולות נדרשות לשם גביית דמי הכניסה ביעילות, ובכלל האמור סגירת הגן הציבורי וגידורו.
6. גביית דמי כניסה לגן הציבורי לא תפגע בזכות המעבר של הציבור במרחב הציבורי, שאינו חלק מהגן הציבורי.
תקנה 5 מבקשת לקבוע כי מעבר לתנאי הסף שפורטו לעיל במסגרת תקנה 4, לצורך מתן היתר לגביית כניסה לגן ציבורי, על שר הפנים לשקול את העקרונות הבאים, כאשר הוא בוחן בקשה לגביית דמי כניסה:
1. תינתן עדיפות לגביית תשלום על ידי הרשות המקומית בעד חניה המשמשת את מבקרי הגן הציבורי על פני גביית דמי כניסה;
2. תינתן עדיפות לגביית תשלום על ידי הרשות המקומית בעד פעילויות המבוצעות בגן הציבורי על פני גביית דמי כניסה;
3. יישקל הצורך להימנע מגידור או סגירה של גן ציבורי הכולל שטחים שהם בעלי ערכי טבע או נוף ייחודיים.
תקנה 6 מבקשת לקבוע את ההוראות לעניין הגשת בקשה על ידי רשות מקומית לקבלת היתר לגביית דמי כניסה ובכלל האמור: אופן הגשת הבקשה ומתן הזדמנות לכל המעוניין להעיר הערותיו לעניין כוונת הרשות המקומית לבקש היתר לגביית דמי כניסה.
