בשנת 1938 הוקם שדה התעופה האזרחי וכונה ״רדינג פילד״. בדצמבר 1947 הוקמה בשדה התעופה הטייסת הראשונה, טייסת א', ובשמה השני "טייסת תל אביב". הטייסת שימשה כזרוע מבצעית של "שירות אוויר" תחת ארגון "ההגנה" והמריאה מהשדה למשימות הראשונות במלחמת העצמאות.
במהלך המלחמה, הפכה טייסת א' על גפיה (תל אביב, נגב, גליל) לטייסת מאוחדת – "טייסת 100". שדה התעופה האזרחי והצבאי קיבל את השם "שדה דב" על שמו של דב הוז ז"ל בשנת 1948.
עוד באתר:
בשנת 1951 הופסקה פעילות הבסיס כבסיס מבצעי עד לחזרתו לפעילות מבצעית בשנת 1959. בשנת 1956 לקחה "טייסת 100", אשר פעלה זמנית מבסיס 'רמלה', חלק במבצע קדש ובמסגרתה 5 מטייסיה קיבלו צל"ש. בשנת 1959 נפתח שדה התעופה המבצעי מחדש כבסיס חיל האוויר 15. בשנת 1967 נפתחה בבסיס "טייסת 125" מיד עם סיום מלחמת ששת הימים, ובשנת 1974 נפתחה טייסת נוספת בבסיס "טייסת 135". בין השנים 1974-1975 הפך הבסיס לכנף ודרגת מפקד הבסיס הועלתה מסגן-אלוף לאלוף-משנה.
במרוצת השנים השתתפו אנשי הבסיס בכלל מערכות ישראל ולקחו חלק פעיל במשימות מבצעיות רבות שהמריאו מבסיס זה והשפיעו רבות על הגנת המדינה. הבסיס הפעיל כלים רבים בניהם – "עגור", "קוקייה", "צופית", "חופית", מסוקי "סייפן", מסוקי "אנפה" ומטוסי "אייר טרקטור".
מדברי ראש מחלקת תשתיות ופריסה, אלוף-משנה ענת טוקר: ״פינוי בסיס 'שדה דב' הינו חלק ממהלך לאומי רחב של פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ, בהתאם להסכם שוה"ם 3, אשר נחתם בין מערכת הביטחון לממשלה במרץ 2015, ובנוסף למהלך פינוי והעתקת מחנות צה"ל לנגב. העתקת 'שדה דב' הינו פרויקט מורכב ומשמעותי ובוצעה פעילות ענפה לקליטת והעברת היכולות המבצעיות מבסיס שדה דב לבסיסי חיל אוויר האחרים. צה"ל יפסיק את הפעילות הצבאית בשדה דב ב-1 ביולי 2019".
מעברו של בסיס שדה דב לחצור הוא חלק מהמהלך הכלל צבאי ״שוה"ם״, שמטרתו שיפור האפקטיביות המבצעית של צה"ל, התייעלות וחיסכון בעלויות הקיום של יחידות הצבא, לצד מתן תנופה אדירה ליישובים פריפריאליים, למשק הישראלי ולמדינת ישראל.
