יממה אחרי התקיפה בסוריה (המיוחסת לישראל), נראה עוד ועוד כי לא היתה זו עוד תקיפה. כשמתפזרים ענני העשן מעל המתקנים שהושמדו וכאשר מתגלות תמונות של ההרס הגדול שהיה בכל אחד מעשרת היעדים שהותקפו, ניתן ללמוד על היקף הנזק, על היקף ההשמדה של התשתית האיראנית ובצורה כללית על כוונת המכוון בתקיפה זו. השמדת כל מה שהאירנים טוו בסוריה.
זאת ועוד.
כאשר, (אם אכן מדובר בתקיפה ישראלית כפי שטוענים בסוריה) היא מתקיימת ומתבצעת שבוע אחרי ועידת שלושת ראשי המועצות לבטחון לאומי של ארצות הברית (ג'ון בולטון), רוסיה (אנדרי פטרובוב) וישראל (מאיר בן שבת), ועידה שהתקיימה בירושלים ורוסיה אינה שולחת אצבע אזהרה לישראל.
עוד באתר:
ברור לפיכך שהתיאום עם הרוסים הוא גבוה. אי אפשר לבצע פעילות כה עניפה וממרחק כה רב, בלי תיאום והבנות עם הרוסים.
ישראל פעלה מתוך האמירה הברורה שלא תהיה אחיזה אירנית בשטחה של סוריה ולפחות לא במרחק של 100 ק"מ מהגבול.
כאשר מושמדות מטרות בפרברי דמשק, חומס והרי קלאמון זו בדיוק האמירה.
יחד עם זאת, צריך לדעת לפעול בתבונה. לכבד את הרוסים ולדעת כי לא לנצח הדב הרוסי ינום ולא יתעורר עלינו. כל עוד המצב כך צריך לנצלו עד תום.
