בשורת אירועים שיתקיימו ביום ראשון ברחבי פולין, יציין העולם 80 שנה למתקפה הגרמנית על פולין, שהביאה לפתיחתה של מלה״ע השנייה. מנהיגים ומשלחות מ-40 מדינות, בהם סגן נשיא ארה״ב מייק פנס וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ישתתפו באירוע האזכרה המרכזי שייערך בוורשה, לצדו של נשיא פולין, אנדז׳יי דודא. הנשיא התראיין לכתב המדיני אלדד בק.
לרגל מלאת 80 שנים לפרוץ מלה"ע השנייה, מתייחס דודא להשלכות המלחמה ההיא, המורגשות לדבריו עד היום, וללקחים האקטואליים של אותה מלחמה הקטלנית ביותר בתולדות האנושות, בה נהרגו כ-80 מיליון בני אדם והושמדו שישה מיליון יהודים – מחציתם יהודי פולין.
כשנשאל נשיא פולין מהי המשמעות של 1 בספטמבר 1939 בעבור פולין השיב: "אחד התאריכים העצובים והטרגיים ביותר בתולדות ההיסטוריה העולמית. צריך לזכור, שבמשך 123 שנים פולין לא הייתה קיימת. היא הייתה מחולקת בין שלוש שכנותיה – רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, והיא נעלמה. הפולנים ניסו להשיב לעצמם את עצמאותם בשלוש התקוממויות, שעלו בקורבנות רבים. לאחר מלה״ע הראשונה, ב-1918, פולין השיגה סופסוף מחדש את עצמאותה, הופיעה שוב על מפת אירופה והתפתחה באופן דינאמי עד ל-1 בספטמבר 1939".
עוד באתר:
עוד מוסיף דודא בתחושה קשה: "ניתן רק לדמיין, למה פולין יכולה הייתה להפוך לולא הפלישה של גרמניה הנאצית התרחשה. בתאריך הזה החל עימות שתבע את חייהם של שישה מיליון אזרחים פולנים, שנהרגו בקרבות ושבראש ובראשונה נרצחו ע״י הנאצים והסובייטים".
לדדא חשוב להזכיר, "בין ששת המיליונים הללו, וחשוב להדגיש זאת, היו שלושה מיליון יהודים בעלי אזרחות פולנית, שהיו קורבנות השואה הגרמנית. עבורי אישית, ה-1 בספטמבר הוא היום הטראגי ביותר בהיסטוריה של האומה הפולנית בכללותה".
עדים להשלכות עד היום, "זכור, שאחרי מלה"ע השנייה הפכנו לחלק מאזור ההשפעה הסובייטי, לאחר שבגדו בנו בוועידת יאלטה (בה החליטו בעלות הברית על חלוקת איזורי הכיבוש הגרמניים ביניהן), ובמשך 40 שנים נוספות לא היינו מדינה ריבונית. זו הייתה פולין שבה נולדתי. אני יכול לומר, שעד היום אנו עדים להשלכות השליליות של מלה"ע השנייה, חברתית וכלכלית".
לשאלה האם הוא רואה סכנה למלחמה חדשה היום באירופה אמר: "הסכנה קיימת תמיד. ראה מה קורה באוקראינה – איזור דונצק כבוש, חצי האי קרים סופח, אנשים נהרגים בעימות הזה כל הזמן. הדבר החשוב ביותר הוא להגיב פוליטית באופן שבו אף צד לא ירוויח מתחילת עימות בעולמנו כיום".
לסיום אומר דדא, "באופן בסיסי יש גישה דו-מסלולית לכך: ראשית, עלינו לנסות ליצור תנאים כלכליים שיבטיחו רווחה לכל, כך שאיש לא ירצה לפתוח במלחמה; שנית – אם מישהו מתחיל להתנהג באופן תוקפני על הקהילה הבינלאומית להגיב מהר ובנחישות. אסור לשכוח שגישה כזו הייתה חסרה לפני מלה"ע השנייה".
