המערכה השקטה מול איראן הסתיימה: "כל פעולה עלולה להביא למלחמה"

ההנחיה הברורה של המב"מ היתה "לפעול מתחת לסף המלחמה". מבצעים ופעולות אושרו כאשר היה ברור כי גם אם ייחשפו או יסתבכו – לא יובילו למלחמה. רק לעיתים נדירות אושרו פעולות בחתימה גבוהה. תחת המב"מ בוצעו בשנים האחרונות אלפי פעולות.

חלקן הגדול קינטיות על ידי חיל האוויר. אבל היו גם אחרות – מפעולות סייבר, דרך מבצעים מיוחדים ועד מהלכים דיפלומטיים, כלכליים, תקשורתיים ותודעתיים. כל אלה סונכרנו לכדי מערכה סדורה, שאמנם לא שללה  את האיומים, אבל עיכבה ושיבשה אותם.

אבל בתקופה האחרונה המב"מ כמעט נעלם. אם בעבר לא היה חולף שבוע בלי פעולה אחת לפחות שיוחסה לישראל במרחב, בשבועות האחרונים גוזרת על עצמה ישראל ריסון מופגן. זה נבע מתקופת הבחירות ומהרצון לאפשר לחגים לעבור ללא הסלמה ביטחונית, אך התמונה המלאה מורכבת יותר.

ההימנעות הישראלית מפעולה נובעת מההבנה שהמב"מ במתכונתו המוכרת – לפעול מתחת לסף המלחמה – כבר פחות רלוונטי, וכל פעולה ישראלית עלולה להוביל להסלמה, ואולי אף למלחמה.

לטענת לימור, כעת חל שינוי במדיניות האיראנית, וההבנה בישראל היא שעל כל תקיפה תבוא תגובה מיידית. השינוי הזה נובע מהביטחון שאיראן צברה לאחרונה בעקבות שורה של מהלכים שלא היו קשורים בישראל, ובראשם מתקפת הרחפנים וטילי השיוט על תשתיות הנפט בסעודיה – שלא זכתה לתגובה. זה היה שיאו של המב"מ האיראני, שמוביל מפקד כוח קודס, קאסם סלימאני, ושגם הוא מבקש לקדם את האינטרסים של ארצו מבלי לסבך אותה במלחמה.

לריסון הזמני שגוזרת על עצמה ישראל לאחרונה יש אולי יתרונות בטווח הקצר, אבל נזקו עלול להיות רב בטווח הארוך. דוגמה לכך ניתנה בשבוע שעבר בלבנון, כאשר חיזבאללה שיגר טיל קרקע־אוויר לעבר מטוס ללא טייס בדרום לבנון.

מדובר היה בשינוי מדיניות בוטה מצד הארגון, שבחר להשתמש בנשק שאותו שמר למלחמה. ישראל בחרה שלא להגיב על ההתרסה הזאת, ורבים במערכת הביטחון סבורים שזאת היתה שגיאה: שחובה היה להשמיד מייד את המשגר שירה כדי להבהיר לחיזבאללה שנחצה קו אדום – גם במחיר של הסלמה נקודתית.

מאחר שאיראן נחושה להמשיך במדיניותה, שום גורם לבד מישראל – האמריקנים, הרוסים ובוודאי אירופה – לא יעצור אותה, ואם ישראל לא תציב בפני האיראנים תג מחיר ברור, ותפעל מייד, היא תגלה בהקדם שהאזור משתנה, ולרעתה.

הכתבה של העיתונאי יואב לימור פורסמה בעיתון ישראל היום.