'התנהגות בקדושה – יסוד העולם'
בפרשתינו מברך יעקב אבינו את השבטים הקדושים לפני פטירתו, ובברכתו ליוסף הצדיק, אמר: 'וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים, וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם'.
רבינו האור החיים הקדוש מפרש את הפסוקים על מידת הקדושה הנקראת מידת היסוד, שהקליפות וכוחות הטומאות מתרבים להכשיל את האדם בחטא הידוע.
עוד באתר:
'וימררוהו ורובו' הקליפות מתרבים להחטיא אדם, ורוצים שהאדם יהפך להיות 'מרה' כמותם, כי אין לך רע ומר כמו העבירה החמורה הזאת, 'וישטמוהו בעלי חצים' שהסטרא אחרא וכוחות הטומאה שונאים את הקדושה, ורוצים להשחית כל חמדה ויופי של הקדושה.
ולכן יוסף נקרא 'אבן הראשה' שהוא אבן היסוד של הבנין, שבזכות קדושתו מתקיים כל העולם.
והיסוד חתום בשם 'שדי' והוא סייע ליוסף לינצל מהחטא, וזה שאמר הפסוק 'ואת שדי ויברכך'.
[אור החיים ויחי פרק מט פסוקים כג-כה]
'בכל תפילה, צריך לעורר תחילה אהבת הקדמונים'
'וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר, הָאֱלֹקים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָאֱלֹקים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה'
אומר רבינו האור החיים הקדוש, יעקב אבינו מבקש בזכות אבותיו, ואחר כך בזכות עצמו, ומכאן למדו אנשי כנסת הגדולה סדר הברכות בשמונה עשרה, שבתחילה צריך לעורר אהבת קדומים, את האבות הקדושים, ואחר כך לבקש רחמים ותחנונים.
ויעקב אבינו הזכיר זכות עצמו דווקא בביטוי 'האלקים הרועה אותי', לומר שהוא מרגיש לפני הקדוש ברוך הוא, כמו צאן לפני הרועה, והוא מוכן לילך לכל מקום שה' יתברך יוליך ויוביל אותו לשם.
[אור החיים פרשת ויחי פרק מח פסוק טו]
